היום לאחר ששקע אבק קולות החיילים, האסירים וכל השאר שהצביעו במעטפות הכפולות, ניתן לשאול מה אומרים עלינו תוצאות הבחירות האחרונות. מה הם אומרים על מדינת ישראל הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון.

כן אז הגענו למצב בו יש ניצחון ללבני (המפלגה הגדולה בישראל) 28 מנדטים לקדימה לעומת 27 מנדטים לליכוד. וניצחון לגוש הימין, בראשות הליכוד, לו יש עליה מ כ 50 מנדטים ל 65 בעוד לגוש השמאל כולל הערבים יש ירידה משבעים ל כ 55 . אז מי באמת ניצח? השמאל או הימין? ציפי או ביבי? ואלי בכלל אביגדור ליברמן, שהפך את ישראל ביתנו למפלגה השלישית בגודלה בישראל? האמת שמי ניצח זה לא מעניין אלא מה אומרות התוצאות הללו על אזרחי מדינת ישראל.

לדעתי העם אינו מבין מערכת בחירות מהי. אינו מבין מה חשיבותה של אידיאולוגיה, אינו מבין את הרעיון להיות בעד ולא נגד (להציע פתרונות ולא רק להתנגד להם), אינו מבין את תפקידו בעיצוב השלטון. העם מבין דבר אחד איזו דמות נערצת עליו יותר, איזו פרסונה מצטלמת יותר טוב ואיזה תצטלם טוב עם הנשיא האמריקאי.

מצד אחד העם בחר את קדימה למפלגה הגדולה על בסיס פרסונלי נטו. על בסיס המראה של ליבני והשנאה ששדרה כלפי ביבי (לצערי דווקא היא הפכה את הקמפיין לאישי. היא ויועציה). שנאה שהביאה את המפלגה לשמירה על כוחה למרות שלא עשתה דבר אלא רק מלחמות ושחיתות במהלך הקדנציה הקודמת. מי זוכר לאחר התוצאות שקדימה היא זו שהביאה למלחמת לבנון, למלחמת עזה, לשחיתות ולתיקים הפליליים של אולמרט, הירשזון, רמון, רוחמה בלילא אברהם ועוד. מי זוכר שבגלל קדימה הלכנו לבחירות.

מצד שני העם בחר להכפיל את כוחו של הליכוד ולהגדיל את גוש הימין, למרות ביבי. העם בחר בדרך אידיאולוגית של שינוי היחס לוויתורים המפליגים ובדרך הכלכלית של הקפיטליזם. העם בחר לשנות את השלטון של קדימה שהתקיים במשך שנתיים וחצי. דרך אגב שלא יספרו לנו סיפורים הרי זה ברור שמי שבחר בגוש הימין האמין ורצה לקוות שביבי יהיה ראש הממשלה, כן אפילו מצביעי ישראל ביתנו ציפו כי ביבי יהיה ראש הממשלה. אותם מצביעים הצביעו לשנות. לשנות את שלטון קדימה לשנות את מה שהיה נהוג עד כה.

מפילוח החלוקה של הערים ואזורי ההצבעה. ניתן לראות באופן מעניין היכן ניצח הימין והיכן נצחה קדימה והשמאל. הישובים כמו ראש הנקרא, נהריה , אשקלון, אשדוד, שדרות ובאר שבע שסבלו מלחמות תחת קדימה הצביעו לימין וכן גם ירושלים וישובי הפריפריה. בעוד הערים תל אביב, גבעתיים, הרצליה רמת גן הוד השרו, חיפה והקיבוצים הצביעו קדימה.  

בעצם ישנה חלוקה בעם הזה לשני קטבים ששום שיטת בחירות לא תשנה. יש את החיים בבועת המרכז ממעמד הביניים ומהמעמד הגבוה אשר יפעלו בצורה עיוורת (חלילה לא מתוך שנאה אלא מתוך תחושת אדונים ) העיקר לגרש את גוש הימין. ויש את האנשים מהפריפריה והמקומות הנידחים וישובי הספר החיים את מהלך המדינה ופעימות ליבה, אנשים ממעמד הביניים-הנמוך ומהמעמד הנמוך, אשר יהיו מעוניינים לנצח בקרב את השמאל (חלילה לא מתוך שנאה אלא מתחושת עבדות) ולשנות את דרך התנהלות המדינה.

ממש לא עם מאוחד אלא עם מפוצל ממש כמו בעת המהפך ב 77 על ידי מנחם בגין. עם בו יש אנשים השולטים במדינה המנותקים מהמציאות ומהרעות החולות שיש בה ( שחיתות, חלום אוטופי על שלום, שקר ורמאות) ומולם אנשים החיים את המציאות הקשה יום יום (מלחמות, פרנסה, והרגשת נחיתות) אשר מעוניינים להפוך את השיטה. ממש מתח בין עבדים לאדוניהם.

הבחירות הראו כי העבדים נצחו את אדוניהם אך האדונים החליטו להמשיך ולהלחם ולטעון לניצחון. העיקר הניצחון לא חשוב איך "קרב בלימה" כמו שאמרו בקדימה "זה או אנחנו או הם". האדונים (קדימה והשמאל) נצחו בנקודות, אך הפסידו לעבדים (גוש הימין) במלחמה. עכשיו האדונים ינסו לכפות שלטונם בכוח ולטעון לניצחון הוגן למרות שאין להם תמיכה בציבור. העבדים שנצחו למרות קרב הבלימה שערכו האדונים מעוניינים לשבת ולהחליף את אדוניהם, אך דבר זה לא יהיה קל כי האדונים לא מוכנים לעזור למרות ההפסד.

עם אחד שני מעמדות. עם בו לעולם לא תהייה הבנה של דמוקרטיה מהי בשל העובדה כי קיימים מעמדות והמעמד השולט יתגייס במלוא המרץ בכדי למנוע כל מהפך. כל זאת גם אם דרכו של השולט כשלה והוא מודע לכך. בשל כך מפלגת קדימה הפכה את הקמפיין לאישי ציפי מול ביבי, כי אין לה דבר ולא חצי דבר להתפאר בו, אלא רק להכפיש את האחר ולערוך קרב בלימה שמה ירדו האדונים ממעמדם.

ואם נסכם בתקווה. אולי בזמן כלשהו תהיה הבנה כי אין צורך במעמדות, כולם שווים, ואין לחשוש שמא חלק בעם ינצח. אז אוליי תהיה לנו דמוקרטיה אמיתית בה כל אחד יוכל להיות לבסוף ראש הממשלה. בלי הצורך בעיתון מגוייס למען מועמד זה או אחר (ישראל היום-ביבי, ידיעות אחרונות-לבני) ובלי הצורך בקרבות בלימה הנובעים מפחד. מי אמר אמריקה וברק אובמה?!