ישנה התחדשות בכדורגל הישראלי ויש לשים לב לכך. מתקנים חדשים נבנים:  טדי בתהליכי שיפוץ, בחיפה מוקם אצטדיון סמי עופר, בנתניה הוקם אצטדיון חדש, בפתח תקווה נפתח אצטדיון המושבה החדש, בלומפילד עבר שיפוץ והיד עוד נטויה תכנונית בבאר שבע, רמת-גן ועוד.... הגדרות הוסרו ובד בבד מתרחש תהליך בריא בו האוהדים לוקחים יותר אחריות על המועדונים מה שיוצר תהליך של אכפתיות בקרב האוהד של המועדון.

התהליך קורה למרות הקשיים המבניים , הארגוניים והכלכליים הקיימים בכדורגל הישראלי, אבל הוא קורה וזה חשוב.הכדורגל הישראלי הוא מראה של החברה בישראל. הוא שמציין עלייתם של גורמים שונים והתחזקותם בחברה הישראלית וכן את ירידתם של גורמים אחרים.

למען הדוגמה, אציג מספר מצומצם  של דוגמאות: זכייתה הראשונה של ביתר ירושלים בגביע המדינה, בשנת 1976 הגיע בדיוק כשנה לפני המהפך השלטוני בראשות מנחם בגין שציין תהליך חברתי בישראל, זכייתה של בני סכנין בגביע המדינה בשנת 2003/2004 הציגה את התהליך המתגבש בו הערבים משתלבים יותר ויותר באוכלוסייה, או האליפות האחרונה של קריית שמונה שהתרחשה בשנה שעברה שהגיע בתזמון מושלם לתהליך האצת הפיתוח של צפון הארץ ודרומה ( כן יש אפילו משרד כזה שקם בשנים האחרונות והינו אחראי על פיתוח הנגב והגליל). 

אפשר ככה להציג את כל התהליכים העוברים על המדינה דרך הכדורגל שלנו. אבל מה שחשוב זה להבין את הסיפור שמספר לנו הכדורגל שלנו. וכן עכשיו כחלק מהסיפור הזה שימו לב לכמות הקהל שחוזר למלא את האצטדיונים והרצון של האוהדים לנהל את הקבוצות ממש במקביל לתקופת המחאה החברתית שעוררה את רגש האכפתיות של האזרחים לקחת אחריות על חייהם. אחריות, אחריות, אחריות. 
אם נרצה לקצר. אזי המשחק הזה יכול להוות מפה חברתית של גרעין החברה הישראלית והשתנותו. ולפחות מי שעוקב אחר הליגה הישראלית השנה מראשיתה יכול להתעודד כי כפי שזה נראה כרגע התהליך שעובר על מדינתנו הינו בריא. ניתן לראות את ההשקעה בתשתיות שיש במדינה (כמו האצטדיונים המתחדשים), ניתן לראות יותר אכפתיות ציבורית במדינה (כמו ההתגייסות של האוהדים לסייע לקבוצותיהם), ניתן לראות את השתלבותו של המגזר הערבי במדינה (שימו לב שבני סכנין ושחקנים ערבים כבר הפכו להיות מובן מאליו בכדורגל הישראלי ), ניתן לראות את הניסיון למלחמה בגזענות שנעשית ומתחילה להעלות ניצנים חיוביים, ניתן לראות את הניסיון להחזיר את הגאווה הישראלית באמצעות הדגשה של דברים כמיוצרים בישראל (המועדונים החלו להילחם על שמירה על שחקני בית ופחות זרים), וכן ניתן לראות עוד תהליכים רבים, אז באו ננסה ללמוד משהו מהכדורגל שלנו ולהיות גאים בו. והגיע הזמן להסתכל על הדברים החיוביים שמתרחשים במדינתנו. 

אז תזכרו שאנחנו מרכיבים את הכדורגל שלנו והוא חלק מאתנו, כמה שנרצה לברוח ממנו הוא עדיין יישאר שלנו. וכמו שאומרים בכדורגל תמיד עדיף שיבוא גם השחקן ה 12 (הקהל) ונשחק כקבוצה כדי לנצח. אז גם אנחנו בחברה שלנו צריכים לעבוד יחד על מנת להשיג הישגים חברתיים ואחרים החשובים לנו. הכוח הוא באחדותנו.