אני מודה אני אוהב כדורגל ועוד יותר את הכדורגל הישראלי. כן גם אחרי פרץ האלימות שהתעורר אתמול בדרבי התל אביבי (הצהובים והאדומים ) אני עדין ממשיך לאהוב את הכדורגל הישראלי.
נכון, גם אני נחרדתי מהאלימות הברברית שהפגינו אוהדי הפועל בסיום המשחק ומשחקני הקבוצה שאיבדו את הראש. ואני גם מסכים כי יש להעניש את הפורעים בכל החומרה האפשרית על מנת שהתנהגות זו תהווה קו אדום וברור לעתיד. אבל, וישנו אבל גדול. עלינו לזכור שהכדורגל הישאלי הוא בבואה שלנו כחברה.
פרץ האלימות שנתפס על ידי עדשות מצלמות הטלביזיה, אינו מגיע מהחלל או מפלנטה אחרת. זוהי אלימות המגיע מתוך החברה בה אנו חיים. זוהי אותה אלימות אותה אנו פוגשים ברחוב באופן אינטימי וללא הפוקוס של מצלמה. כן, זוהי ממש אותה אלימות. כמו שנהג דורס חיילת ונמלט מהמקום ללא ניסיון לסייע ולהגיש עזרה, או כששתי נערות הולכות באישון לילה לחוף הים על מנת להתאבד כי הושפלו בפייסבוק על ידי חברים לכיתה.
כן ממש ככה, זה אנחנו, ואנחנו חייבים למגר את תופעת האלימות מתוכנו. כל איש לעצמו לא צריך לחכות למועדים מיוחדים כמו "יום כיפור" על מנת להביט אחורה ולראות מה יש לתקן. את התיקון בנגע לאלימות שיש בנו עלינו לעשות יום יום ושעה שעה תוך התבונות בהתנהגותינו.
אל לנו לבוא ולהאשים את הכדורגל הישראלי כמקום אלים וחסר תרבות, שהרי אנו בסיסו של הכדורגל הזה. מי שמשחק על כר המגרש אלו ברובם אנשים שגדלו בתוך החברה שלנו. ואם נתבונן קצת יותר לעומק נראה שהם אף דומים לנו. כן ממש כך דומים לנו ולמשפחתנו הקרובה או הרחוקה.
באו לא נתמם. אם בכנסת ישראל נשמעות צעקות וכינויי גנאי בין חברי כנסת, ובבתי הספר ישנם תלמידים הנשמעים ממש כחוליגנים שהופיעו אתמול על המגרש, ובתוכנית הכי נצפית כרגע בישראל "האח הגדול" יש מקום לקללות, ניבולי פה ואיומים בסגירת חשבונות. אז מה? אז הכדורגל הישראלי רקוב ? צריך להעניש את הפועל תל אביב ואוהדיה ?.
כן, הכדורגל רקוב וצריך להעניש. אבל בזה העניין לא נגמר. בזה לא תחוסל האלימות במגרשים, זהו רק טיפול קוסמטי לבעיה רחבה, כי האלימות ממשיכה לפעפע בתוכנו כחברה ותופיע במקום אחר.
דווקא תרבות הספורט, והכדורגל כחלק מרכזי בתוכו, מהווה כר הזדמנויות לפריקת מתחים ושסעים בצורה מכובדת של ניצחון או הפסד. ללא צורך ביריקות, קללות, זריקת חפצים או שאר דברים שליליים אחרים. הכדורגל הינו משחק המנקז אליו את כל היופי והרוע שבחברה שלנו ונותן לנו "מראה חברתית". מראה שלא תמיד נעים להסתכל עליה, אך היא לפחות לא משקרת אותנו, אלא מוצגת בלייב ללא עריכה וצנזורה ובועטת לנו ישר בפנים.