חיוך קל עולה על הפנים, סוף סוף מדווחים בחדשות כי יש ממשלה בישראל. הכל מתחיל להסתדר. הדמוקרטיה מצליחה שוב לבנות ממשל הנבחר על ידיי העם. ממש הרגשה משחררת למרות הקשיים בדרך, העם אמר את דברו. אבל רגע – משום מה יש לחלוחית בעניים. החיוך מגיע עם עצב גדול הנחסם ונאלם בשקט. עצב המגיע מתוך השנאה שמקרינה הממשלה החדשה, המבטאת את רצון העם, כלפי בני אדם שונים החיים במדינה.

מדינת ישראל בוחרת ממשלה הבנויה על בסיס של שנאת האחר ולא הניסיון להגיע עמו לפשרה והידברות. הממשלה מורכבת ממפלגה גדולה שפסלה מפלגה אחרת על בסיס אישיותי, אפשר לומר גזעני. כן, מפלגה אחת שלאורך כל הקמפיין בחירות שלה יצאה נגד מפלגה אחרת, שלא על בסיס אידיאולוגי אלא על בסיס של שנאת האחר.

והעצב הוא שמגיע מתוך ההבנה שהעם בחר בזאת. ושבעם ישנה קבוצה גדולה ששנאה מוליכה אותה ונותנת לה כוח להשפיע. כמו שאמרו כבר בעבר  "אלוהים יצר את הגזע האנושי, ובני האדם יצרו את הגזענות". שנאה על בסיס גזע, מין דת ועוד.

ואז לרגע הלב מבין, אנחנו אשמים שזו ממשלתנו. אשמים כי אנו מעודדים שנאת סודנים ואריתראים כי הם סתם פוגעים בנו וכולם אנסים, גנבים ופושעים. אנחנו אשמים בכך כי אנחנו שונאים אתיופים כי הם סתם טיפשים, בורים ולא כדאי להשכיר להם דירות. אנחנו אשמים בכך כי אנחנו שונאים שחקנים צ'צ'נים כי הם הורסים ומחלישים את קבוצת הכדורגל ופוגעים במורשת היהודית המפוארת. וכמובן שאנחנו שונאים ערבים שהרי הם גייס חמישי במדינתנו. והומואים אנחנו שונאים כי הם מכוערים ופוגעים בעוצמת גבריותו של העם. וכמובן שחרדים אנחנו שונאים כי הם רק גונבים כסף, ומנסים לעשוק את המדינה.      

ואנחנו בסך הכל מצביעים ובוחרים ממשלה כי אנחנו צריכים לדאוג לעצמנו ואבוי לנו אם קבוצות כאלו יתקיימו בתוך ארצנו הקדושה ועמנו הטהור. ואנחנו, לפחות לדעת הרוב, ממש לא פוסלים אנשים על בסיס דת, גזע או לאום. הרי אנחנו מדינה סובלנית וליברלית המקבלת את האחר בזרועות פתוחות.

ואז מודיע ראש הממשלה, יש לנו ממשלה חדשה המייצגת את בחירת העם. והדמעה הראשונה נוטפת על הלחי. זו כבר לא רק לחלוחית, אלא ממש שטף של דמעות חיצוניות ופנימיות הקורעות את הלב. כי מגיע ההבנה כי אנחנו בחרנו לבנות דמוקרטיה המטפחת שנאה ומגדלת דור חדש על הבסיס הזה. דור שיפסול אנשים על פי מוצאם, דתם ומינם.

דור שימשיך להתרחק מערבים ולהאשים אותם בכל תחלואינו ומכאובינו. דור שימשיך לדחות שחקנים מוסלמים, ערבים מלשחק ולהופיע בקבוצת הכדורגל בית"ר ירושלים וקבוצות אחרות. דור שימשיך לומר שהחרדים הגם גנבים ועושקי המדינה. דור שימשיך להתרחק מהומוסקסואלים שמע ידביקו גם אותו באיזו מחלה. דור שלא ישכיר דירות לאתיופים כי הם יורידו את ערך הנכס ובכלל הריח של התבלינים שלהם שמפריע לכולם. דור שימשיך להפגין נגד פליטים סודנים או אריתראים כי כולם אנסים ושודדים. דור שבעצם לא יקיר בעובדה שכולנו בני אדם לפני הכל.

כן זה מה שאנחנו מגדלים במדינתנו. דור חדש שחי על סטיגמות, המבוססות על שנאת האחר והדחייה על בסיס דת, גזע ומין. כמו שעמים אחרים עשו לעם היהודי בתקופות שחורות אחרות.

אז הלב נחמץ והדמעות יורדות, אך השנאה כלפי האחר ממשיכה להתקיים ואף מרימה ראש, במדינתנו הקטנה. ומחלחלת פנימה לתוך הממשלה הנבחרת תוך חיבוק אדיר של התקשורת. ועלינו לזכור תמיד שזו אותה מדינה שמורכבת מכל כך הרבה עמים שונים ומגוונים שהחליטו לכבד האחד את השני ולגור יחד בכפיפה אחת. מדינה שהוקמה מתוך הסיבה של שנאת זרים, מדינה שיכולה להיות הרבה יותר יפה, אם תדע להלחם באמת בשנאה זו ולא לעשות זאת מסיבות קוסמטיות. שהרי בחרת מלכת יופי אתיופית או הענשת אוהדי קבוצת הכדורגל בית"ר ירושלים על התבטאויות גזעניות, הינם עלה תאנה הבא להסוות את ערוות המדינה. מדינה בה בממשלה המוקמת בה קיימת מפלגה שדוחה על הסף ישיבה עם קבוצה גדולה אחרת מאוכלוסייה על בסיס דתי.

אז כמו שכבר נאמר רבות בעולם ואנחנו ממשיכים לקיים. אלוהים הוא שברא את הגזע האנושי, והגזע האנושי ברא את הגזענות. וזאת במקום לקחת ולאמץ את המשפט היהודי הוותיק האומר "מה ששנוא עליך אל תעשה לחבריך".

ממש עצוב.