כשאתה יודע שאתה הולך לעסוק בחינוך של נוער בסיכון, אתה חושב תחילה על המשמעות של החוויה. זה ממש כאילו תכננת לטוס למזרח הרחוק, למדינה שכוחת אל. קנית תיק גדול מלא בציוד

ונעלים גבוהות, הוספת מפה מרשימה של האזור, ואמא ואבא אמרו לך זה ממש מסוכן, תשמור על

עצמך. אתה אומר לכולם שהכול שטויות וסוף סוף אתה מרגיש את החופש באוויר. אתה בטוח

שאתה הולך ליהנות, לפגוש אנשים חדשים ותרבות מיוחדת, לחייך כל הזמן ולעשות שמח. "אני

הולך ליהנות" אתה אומר לכולם בתחושת ניצחון וצועד לעבר שדה התעופה בביטחון

לאן כולם הולכים ? הוא שואל.
לאן כולם ממהרים פתאום? איפה הגברת שישבה על הספסל. מדוע היא איננה ? האין מקום בו לאיש יש חשיבות, האין מקום בו לנערה הצעירה יש מי שיקשיב ?.  דממה ............. שקט . הס מלומר דבר. הוא משתתק ורק מביט. הם פשוט נעלמים, הוא אומר לעצמו. ושוב זה אותו הדבר. איש אינו פוצה פיו, הזמן ממשיך לנוע כאילו שלא ניתן למנוע את שקורה.

ואז לפתע, כמתעורר מחלום, הוא קורא בקול

החלטתי. אין טעם להביא ילדים לעולם שכזה. אין טעם לחשוב על כך כלל. הרי אין מהות ואין תוכן. כולו צביר של סיסמאות המרחפות באוויר. מדוע שאביא ילד נוסף, אשר ייאלץ לשרוד במקום לחיות? מדוע שאלחם על מקום אמיתי בשבילו ? הרי הוא ייעלם ויושתק כמו מרביתם של החיים בו.
גם אם אתן לו חרב או אקדח על מנת שילחם בזוועות הסובבות סביבו, עדיין בחייו יהיה שורד ולא חי. גם אם אתן לו את כל ממוני עדיין יאלץ לחשוב על המחר, כאילו שחרב מוטלת על צווארו. גם אם אדאג שיהפוך למלך באחת ממדינות העולם הנאורות והמתקדמות, אשאיר אותו לידיהם של המעוניינים למצוא קורבן לעולה, אשר יתן דרור לרצונם הלוחמני.

כן. מדוע? מדוע לצור עוד ברייה חדשה וטהורה על מנת שתלחם על חייה. צעק בקול רם.

הביט לפנים, ודיבר כאילו מנסה להעיר את העולם. אם במדינת היהודים היפה והמתפתחת, אשר חרטה על דיגלה להיות מקלט עבור בני העם היהודי. אין ליהודים אופק אמיתי לחיים והינם נלחמים על הישרדותם. אז מה שווה מקלט זה. הרי שהישרדות הגופנית הינה ריקה מתוכן, לו לאדם אין עושר חברתי ונפשי. הרי שהרוח הנפשית נמחקת כבר עתה בתור לסופרמרקט בו, אנשים דוחפים מקללים ודוחפים איש אצת רעהו. הרי שהיא נמחקת כבר עכשיו כאשר תלמידים פונים למוריהם בחוצפה והתנשאות, והרי שבכלל לאיש אין בה מקום אם אינו, עשיר, מפורסם, בעל קשרים בצמרת הגבוהה ובכלל שאינו רומס אנשים בדרכו מעלה. אז מדוע לחיות כך ? מדוע להביא, ייצור נוסף בדמותי אשר ייהנה ממנעמי עולם זה. מדוע להביא עוד ייצור טהור ומדהים, אשר במצב של היום יתקשה אף לשרוד פיזית בשל ההחלטות המתקבלות ללא פקיחת עיניים אמיתית.החלטות הפוגעות במרקם ההגינות של החיים.

יש ילדים רבים באפריקה, שאיש אינו מביט בהם. שכל מה שנשאר מהם הינו גוף, המנסה לשרוד. יש כל כך הרבה יתומים בעולם אשר מחפשים דמות שתסייע להם לשרוד ולהעשיר את עולמם הנפשי המצומק. ואני, אמר האיש, אחטא ואביא עוד ייצור לעולם זה.

מדוע הרכבת שדוהרת מעולם לא עוצרת ופוגשת את מעמד הביניים האמיתי ? שאל . מדוע העובדה שרוב העולם נשען על מעמד זה בהגדרתו הרחבה, אינו מתייחס אליו ? אמר בכעס. כנראה שמשהו בעולם מקולקל. משהו פגום, אך כמעט ואינו מסריח. הצחנה עולה רק בנקודות קטנות, המהוות שבריר שנייה בתוך מכלול החיים.

ממה נפלה. הוא נאלם דום והביט סביבו במבט חלול. הביט בשקט, הוריד ראשו מטה כנכנע והסתובב. אין סיכוי שהאישה המבוגרת תחזור לספסל, חשב לעצמו, אין סיכוי שהקשבה אמיתית תחלחל לאוזניים הערלות. אך, גם אין סיכוי שאתן לזה יד. חייך לעצמו.