כמו כל בוקר הוא התחיל בזה שאני מתעוררת מצעקות אחותי הקטנה שאני יקום,כמובן שזה נשמע בסדר אבל לא כשזה קורה ב 6 וחצי בבוקר.תסכימו איתי שלא הייתם רצים לקום כל יום בחופש הגדול שלכם ב6 בבוקר על תוך צעקות ילדה קטנה שכל מה שהיא עושה זה לתת פקודות "תני לי זה....,תכיני את זה...,אל תגעי בזה..." כמובן שאפשר איכשהו להבין זאת אבל לא כשזה בא מפי ילדה בת 3 וחצי ,לא כך?
זה ממשיך בצלצולי טלפון בלתי פוסקים מצד אימי ואבי שאני יקום וככה עד 7 בבוקר הדבר הבא ברשימה זה לנסות להלביש את אחותי לגן ,זה אסון...
אוקיי ממשיכים הלאה, אחרי שאיכשהו הלבשנו אותה בהתחשב בעובדה שכבר 7 וחצי לפחות אנחנו מתכוננות לצאת שפתאום היא נזכרת שהיא צריכה לשירותים...נכנסת לשירותים ואיכשהו היא שוב מחוסרת בגדים,...
אוקיי סבבה אבל למה אני צריכה לסבול מזה ?
מנסים לקחת אותה לגן,היא מתנגדת בכל כוחה בסופו של דבר חוזרים הביתה מדליקים מזגן והולכים לישון..............
*דינג דינג דינגגג*
צלצול טלפון,חבר שלי,חברה טובה שלי ,וכול העולם פתאום מחליטים להתקשר אליי...
נמאס לי אז אני מדליקה מחשב ,טלוויזיה ומתיישבת לאכול או יוצאת לסיגריה או משהו בסגנון....
אחרי חצי שעה מתיישבת עם הגיטרה ,...
ואיכשהו כך עובר לי כל היום אז צריך לקחת את אחותי מהגן ולסבול את הצעקות של אימא לגבי למה החדר לא מסודר ולמה כל הבית מבולגן...
אמא יקרה תנסי את ככה כל בוקר ,תאמיני לי שזה לא קל ובטח שלא כיף
בוקר טוב אנשים הפוסט הזה נכתב בכדי לחגוג את היום, היום שהצלחתי לישון עד רבע ל 8 .
שלכם:ניקה צ'אן
כינוי:
ניקה צ'אן
בבלוג זה
בכל הבלוגים
