|
| 12/2008
מציאות מדומה, הכל מזמן הפך שחור לבן, חי מול מסך דומם דבר דומיננתי, הכל הופך לנכון רק תנו לזמן להכתב, מילים בלי תוכן הופך למכתב מרגש, מי שומע מי חרש, כולם רואים אבל עיוורים, עיור שלא רואה את הדרך זה אני, "זה אני" צעקות באפלה אין טעם בשתיקה רוצה לחיות ולא יודע למה חי בהישרדות קיומית, רוצה לבכות ולא יודע איך, נמס כבר מהכל, נמס, עוד שיגעון שלי אם הסביבה, הכל עובר וגם אני יעבור, ומה בנתים נחכה ונראה יכול להיות שאני כבר יודע, נמס מעצמי ועדין לא קופץ, לא חותך את הורידים וגם לא מתכוון, טיפות נופלות מהשמים גשם חזק קור מציק ומעצבן, מתלונן והולך לשתות מים, הכל יפה בחשכה, התעוורתי, הכל נראה פתאום יפה, רק תחזירו ת'עניים צעקה: "רק תחזירו ת'ענים" אין רחמים ובכי לא עוזר רגשות אנושית לי בכלל לא כואבות לי בכלל לא כואבות רק תחזיר לי את העניים, רגשות אנושיות לי בכלל לא כואבות הכל הופך שחור לבן נטול צבעים נטול חשבון לא אוהב את החיים לא אוהב את בדיחות, הכל הופך שחור לבן, זה המוות בפינה מחכה עד שהבוא לא אוהב את החיים, כאב של אחרים לי אף פעם כאב יש הרבה כאן מסביב, אנשים רבים סובלים לי אף פעם לא כואב וכאב של אחרים לא מזיז את הוריד, לא מזיז את הוריד, וכאב של אחרים לי אף פעם לא כאב, אכזרי ולא חושב? מי אני? עוד אחד שרק אכזר, להיות אדם וללמוד איך לא לבכות להיות אדם וללמוד איך לסבול לעבור ת'גיהנום עלי האדמות, עולם אכזר תסלח לי אתה לא מתאים לי לא לך התפללתי רציתי טוב רציתי קל אך לא רציתי זאת, כאן קשה הכל תמיד בהרפאל אולי עדיף ללכת לכיוון אחר אולי חלום אחר כדי שכולם יוכלו לשמוח, יוצא שכבר לא אכפת לי יוצא שאני מת בין אנשים מתים אם זהו קבר לאחים? אם זהו צעד אחרון של ילד שרק אתמול נולד? כולם שווים כולם מתים כולנו רק מאוכזבים, עוד קצת, עוד קצת, ומה אומרים הכל יהיה בסדר וזהו סוף להתחלה סופם של התחלות הם רק עוד כמה התחלות רוצה לראות..... הקול בארפל "ת'חיזירו לי את העיינים" ובכי, בכי זה עושה לי כאב ראש, בכי זה גורם לי לאובדן הכל קורה בארפל אני הוזה וזה לי טוב.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: