טוב, אז ככה: החלטתי לעשות רשימה של עשרת הדברים שהכי מרגיזים אותי (וזה מאוד קשה בשבילי לצמצם את כולם מרשימה של 1000 לרשימה של 10...) טוב, אחרי חשיבה קצרה החלטתי שעשרת הדברים שהכי מרגיזים אותי הם (ולא, הם לא מסודרים לפי הרמה שבה הם מרגיזים אותי...) :
1. כששואלים אותי למה אני בוכה- בזמן שאני בכלל לא בוכה: אנשים, אני לא בוכה! כל עוד אלה שקרובים אליי עומדים לצדי, אני בסדר גמור אוקי?!
2. כשאני חייבת לקום מוקדם בבוקר: כל בוקר אותו סיפור. השעון המעורר מצלצל כמו מטורף ואני קמה בעיניים עצומות לכבות אותו, תוך כדי שאני מקללת אותו במגוון רחב מאוד של קללות.
3. לקום לפני הזמן, ובזמן שאת מתפללת שעכשיו 6 בבוקר ושיש לך עוד איזה שעה לישון- השעון המעורר מצלצל...: מה, לא מבאס?!
4. כשאני דוחה דברים לדקה ה-90 ולא מצליחה להירדם בלילה בגלל זה: יותר מדי לחץ ורגשות אשמה... כמה שאני שונאת לדחות דברים- אני בכל זאת עושה את זה. לכו תבינו.
5. להיות במקום עם הרבה אנשים- במיוחד אנשים שאני בכלל לא מכירה..: זה מלחיץ אותי.. אני גרועה בלהרגיש חפשי עם הרבה אנשים שאני לא מכירה. תביאו לי בן אדם אחד להתחבר אליו ואני אעשה את זה בלי בעיה, אני יכולה להתחבר להרבה מאוד סוגים של אנשים. אבל כשזה מגיע לכמות גדולה של אנשים- אני מרגישה מאוד לא בנוח...
6. כשאנשים חופרים לי במוח: וחופרים, וחופרים, וחופרים, וחופרים, וחופרים, וחופרים, וחופרים, וחופרים, וחופרים, וחופרים, וחופרים, וחופרים, וחופרים, וחופרים, וחופרים, וחופרים, וחופרים, וחופרים, וחופרים, וחופרים, וחופרים, וחופרים, וחופרים, וחופרים, וחופרים....
7. כשאנשים חושבים שהם מבינים אותי, אבל הם לא: והם כל כך, כל כך לא...
8. כשמישהו מספר לי בדיחה ברגע שהכי לא בא לי לצחוק: או מספר בדיחה גרועה שמדכאת לי את כל החשק שהיה לי לצחוק...
9. לשמוע מישהו שר בזיופים: לא שאני שרה מושלם, אבל אני לפחות לא מזייפת... וכשאני מזייפת, אני חייבת לתקן את עצמי. זה פשוט צורם לי באזניים.
10. כשאנשים מתווכחים איתי על דברים שפשוט אין מה להתווכח עליהם: דעה בנוגע לנושא כלשהו, או אם אני אוהבת לאכול מאכל מסויים ואומרים לי שזה לא טעים בכלל, או כשמתווכחים איתי על דבר שאני בטוחה במיליון אחוז שאני צודקת וממשיכים להתווכח גם אחרי שהוכחתי שצדקתי...
אלה עשרת הדברים שיכולים לחרפן אותי! אבל לגמרי....