היום קרה לי דבר מוזר ביותר: איכשהו, מצאתי את עצמי מנהלת... שיחת בנות. שיחת בנות אמיתית. למקרה שלא ידעתם, או שלא שמתם לב, אני לא בדיוק נהנית מביטויים נשיים וזה כולל: בקיני (בגד הים שלי הוא מכנסי גלישה וגופייה), קניונים (חנויות בגדים עושים לי בחילה- יש לי טראומות...), איפור (חוץ מלק שחור פה, ועיפרון שחור שם..), וכל שלל דברים נשיים שעולים על דעתכם... ועכשיו, לעניין: ישבתי יחד עם שתי חברות שלי בשעתיים החופשיות, ואיכשהו אחת מהן ביקשה שנשאל אותה שאלות לגבי "החבר האידאלי" שלה... כלומר, עם איזה מן סוג של בן אדם היא הייתה רוצה לצאת.. בהתחלה, אני התעלמתי וחברה שלי התחילה לשאול אותה שאלות, ומשאלות של "איזה צבע שיער? ועיניים? ואיך הוא מתלבש?", זה הגיע לשאלות של "ואם אין לו חוש הומור..? ואם הוא קמצן...? ואם, ואם ואם...." וכאן- זה התחיל להיות מעניין ופתאום קפצו לי מליון שאלות לראש. רק בסוף השעה הראשונה (שאת כולה בילינו בשאילת שאלות...) גיליתי שבמשך 45 דקות ניהלתי שיחת בנות. זה היה מוזר, במיוחד בשבילי. הרבה בנות חשבו שאני ילדותית כי אני לא אוהבת דברים נשיים, חלקן גם קראו לי סוג של "טומבוי", ופתאום... לא יודעת. זה היה מאוד מוזר מבחינתי.
בכל מקרה, החלטתי שמשחקים שטחיים מדי פעם בפעם לא יכולים להזיק, ואף יכולים להיות מאד משעשעים, ולכן החלטתי לכתוב שאלון דומה... מי יודע, אולי יפרסמו אותו... בעיקרון, השאלון מתבסס בעיקר על "חבר שלך סבבה והכל, אבל..." ואז דוחפים לך תכונה מעצבנת ואת צריכה להגיד אם מקובל עלייך או לא... אני יודעת, מטומטם ולגמרי לא אני... אבל, מה לעשות? גם לי מותר לעשות דברים לא צפויים... דברים שממש לא דומים להתנהגות הרגילה שלי.... לא?
ככה אני מתארת את עצמי כרגע:
מה, לא?
בבלוג זה
בכל הבלוגים
