סביר להניח שמזמן לא שיחקתם דומינו. כשהבלרינה היתה בגן אחת הגננות שלה עודדה אותם לשחק דומינו כחלק מלימוד של מספרים וחשבון. היא סיפרה לי פעם שהיא יכולה לאבחן יכולות מתמטיות של הילד לפי המהירות שבה הוא עובר מלספור את הנקודות על כל צד של הקוביה לצילום של איך נראה המספר ולכמה מהר הוא מפנים ערכים חשבוניים  שמתלוים לכך -למשל 6 תמיד מורכב משתי שורות של 3, 4 הוא פעמיים 2 וכו'. מרתק לא?

לנו יש בבית אי אלו סטים מסתובבים שמזמן לא יצאו ממחבואם אבל אף אחד כאן כבר לא משחק בדומינו.מה שלא מנע ממני להתלהב מכך שאפשר לשחק עם דומינו. ביום חמישי בערב השתתפי בסדנת דומינו אצל חגית הלוא היא משחק מילים. כבר הרבה זמן אני רוצה להשתתף בסדנה שלה וכל פעם זה לא היסתדר לי מסיבות אחרות וכל פעם חגית ניחמה אותי שיהיו עוד סדנאות ואני קיויתי שאכן יהיו, והיו-ושוב לא יכולתי...

הפעם החלטתי שאני חייבת כי אם לא אני באמת אחכה המון המון זמן גם בגלל הלחץ שהולך להיות לי בעבודה וגם בגלל שחגית תלד ובטח לא תארגן סדנאות ..

היה מעולה! ממש! נהנתי כל כך גם מהעבודה וגם מהתוצאה שהייתי צריכה להתאפק לא לרוץ ומיד לקנות לי את כל החומרים והציוד כדי שאוכל לעשות עוד כמה כאלה.

אבני דומינו מטופלות.

הקסם-לא צריך לתכנן כמעט כלום , לא למחוק, לא לתקן פשוט המשכתי עד שקבלתי משהו שמצא חן בעיני. הקסם נעשה עם דיו אלכוהולי בעיקר וקצת קישוטים בצורת חותמות, ראב אונים, ואבקת אמבוסינג (שהתאהבתי בה לגמרי)

פה אתם יכולים לראות את התוצרים של כל בנות הסדנה (היינו 5).(התמונה באדיבות חגית)

ופה אתם יכולים לראות את מה שאני עשיתי כשהם כבר מוצגים במגירת הדפוס.

 על הימנית יש ראבאונים ופרח מהנירות היפניים שהגבר הביא לי ועל השמאלית יש חותמת עם אמבוסינג.

שוב חותמת עם אמבוסינג

הפעם נוסף קצת בלינג  (קצת קשה לצלם דיימונד גלייז...)

הפרפר מתוך ספר של חגית.

לא בטוחה כמה אפשר להבחין אבל מאחורי המילים מסתתר נוף מדבר.

אני פשוט מאוהבת בהם ובבית נרשמה מהם התפעלות אמיתית (כולל מהגבר) מה שאומר שהתוכנית שלי לתת אותם במתנה נגנזה עמוק במגירה...

את האבנים לקחנו הביתה בתוך קופסת קרטון קטנה שקיפלנו בעצמנו (אין כמו אוריגמי לסיים ערב מוצלח) וחגית ברוב קיסמה גם שלחה לנו את ההוראות לקיפול אחרי הסדנה.

ואם לא היה מספיק קסם עד עכשיו שתי דקות לפני שיצאתי מהבית גיליתי שגם הפיה השימושית תשתתף בסדנה מה שהוסיף לכל ההיתלהבות שלי עוד קצת אבקת קסמים...

אז מה היה לנו פה?

 מדריכה אחת מלאת קסם-תודה גדולה חגית,

פיה אחת שימושית -איזה כיף היה לפגוש אותך!

אבני דומינו שבמטה קסם הפכו למשהו קסום ונהדר.

עכשיו רק צריך לדאוג שיהיה קסם של שבוע.

קודם כל הבהרה-אריות לא תראו פה. בכל זאת זה מהכורסא (טוב כמעט מהכורסא בעצם מהכיסא בחדר עבודה). אבל מה יותר מתאים לי מלראות ציפורים? ועוד לא ללכת לשום מקום אלא שהן תבואנה אליי? הכול היתחיל מזה שבאזור שלנו יש המון דרארות. למי שלא מכיר דרארות הם תוכים ירוקים שהשתלטו על כמה אזורים בארץ. במקור הן כנראה היתחילו מזוג שברח, או כמה, והתרבו והתרבו. ...הן ציפורים מאד קולניות די תוקפניות ויפות. הציפורים הבוגרות הן ירוקות עם מקור כתום אדום מין"מחרוזת" מסביב לצואר ונוצות זנב ארוכות בגוונים שנוטים מצד אחד לצהבהב ומצד שני לתורכיז בזנב.

לדעתי זה זכר

וזאת נקבה

או שלהפך...

למטסים שלהם מעל הבית התרגלנו מזמן אבל שבת אחת בבוקר התעוררנו האיש ואני לצלילי פיטפוט בלתי פוסק. נכון שבכל מיני ספרים כשמתארים תוכים מתארים אותם כמפטפטים? עד לאותו רגע חשבתי שזאת מין האנשה של הסופר אבל באותו בוקר זה היה מאד ברור-הם ממש נשמעים מפטפטים-אמנם בג'בריש אבל פיטפוט. הצצה מבעד לחלון גילתה שעל קיר הבית ממול יש חור במקום שפעם נכנס לשם צינור של מזגן. עכשיו ישבה שם להקה שלמה-על המזגן, חבלי הכביסה ואדני החלונות. אחד מהם היה עסוק מאד בלהרחיב את החור-השאר כנראה נתנו עצות.

תראו מי עוד התעורר מהם

זה לקח להם לא מעט זמן אבל בסופו של דבר הם הירחיבו מספיק את החור כך שאחד מהם יכול היה להיכנס פנימה.

כאן כבר היתרגשנו-אף פעם לא יצא לנו לראות קינון כל כך מקרוב. מובן שבכל היזדמנות היסתכלנו עליהם (זה לא קשה הפיטפוטים שלהם מיד מעידים שמישהו היגיע לאזור) ומובן שציפינו לראות-גוזלים....

אבל להם לא בער כלום-נשים בטח מבינות על מה אני מדברת זה כמו השלב הזה בהריון שכולם שואלים אותך מתי את יולדת ואת לא מבינה מה כל כך בוער להם...ראינו אותם מבקרים כל הזמן את החור הזה נכנסים יוצאים אבל חוץ מזה שום דבר. בשלב מסוים אני סברתי שיש שם ביצים עקרות ולכן זה נמשך כל כך הרבה זמן .

לפני שבוע בדיוק התרחשה מול החלון שלנו דרמה -קודם כל כל היום הם הירעישו באופן יוצא דופן-בכל פעם שהצצנו ראינו את כל הלהקה על הקיר ולא ממש הבנו מה קורה. אחר הצהריים עוד מישהו נמשך על ידי הצרחות והפיטפוטים ולחור היגיע באז... הוא נעמד על שפת החור פרש את הכנפיים שלו על הקיר כדי להתיצב וניסה לשלוף משהו מתוך החור-בשלב שפלומה היתחילה להתעופף באויר הפיה ואני ברחנו בבכי אז תסלחו לי שאין תמונות שלו....

בסוף הם היצליחו להבריח אותו והיה שקט גדול מאד. ואז האיש טען שהוא רואה משהו קטן שזז בתוך החור. אני סברתי שהוא מדמין אבל מאותו רגע היתחילה משמרת מול החור כדי לנסות ולתפוס את מי  שמסתתר בפנים.

והנה הוא

למי מיכם שהוא נראה כמו הנקבה אני יכולה להבטיח שהוא לא. הוא הרבה יותר קטן והמקור שלו בצבע הרבה פחות עז כמו גם כל הנוצות שלו. אני פשוט לא בטוחה שזה עובר כל כך טוב בתמונות.

מובן שאנחנו לא יודעים אם הוא אחד או שניים אבל הוא נראה די טוב וכנראה שבמהלך השבוע הוא התעופף משם כי כבר לא ראינו  אותו ולא את הבוגרים חוזרים את החור.

ואיך כל זה קשור ליצירה??? קודם כל צאצאים הם יצירה לא??. יצירה שכולנו מתיחסים אליה הרבה פעמים כמובן מאליו אבל היא כל כך לא ככה.

חוץ מזה לא הכול פה סיפוקים מיידיים-סבלנות.

הצטרפתי להחלפת שכבות שארגנה זיקוקית בקומונת פרידה ונומה. אחרי שהצטרפתי חטפתי פאניקה קלה כשהתברר לי שיש לי רק שבועיים וגם שהמוזה שלי סרבה לשתף פעולה עם הנושא הנבחר. תוסיפו את העובדה שמי שהייתי צריכה לשלוח לה היא מישהיא שאני לא מכירה לא אותה ולא את העדפותיה  אז הפאניקה התגברה.

מכיון שהתחיבויות צריך לקיים או כמו שמישהו שהכרתי פעם אהב לאמר "תהיי המילה שלך" אז ביליתי כמה ימים בלשבור את הראש. קודם כל החלטתי לנצל את העובדה שבת הזוג שלי עוברת לגור עם החבר ולהכין לה משהו לבית החדש. מכאן זה כבר היה יותר פשוט.

הכנתי זר פרחים אביבי בצורת לב מה שקרוי באנגלית wreath.

סרגתי המון המון פרחים ועלים. כל יום החלטתי שזה לא מספיק והוספתי עוד כמה ומזל שהיה לי גם סטוק קטן...

הפרחים הורכבו על לב שתפור מלבד.

אין טוב ממראה ענייים לא?

ככה נראה הלב-בכוונה הירכבתי אותו משני חלקים כדי שאפשר יהיה למלא אותו בקלות. מילאתי באקרילן תןך כדי התקדמות ברקמה.

כמה פרחים מקרוב-הלב הבורדו בקצה הוא כרגע הדוגמה החביבה עלי....

עוד כמה מקרוב...

והכול ביחד...

טאאאדאאאם!

היד שייכת לפייה ולא כלולה בהחלפה....

הלב נארז בקופסת מתכת שקושטה בנייר-למרות חששותי לשלוח משהו שכולל נייר. מה שכן סופסוף היתה לי היזדמנות להשתמש בחלק מהקישוטים שקבלתי בהחלפה אחרת וזה היה כיף גדול.