War Is Peace, Freedom Is Slavery, Ignorance Is Strength

חודש עבר, ואני השתנתי. לא רק מהחודש הזה. ואני מוצא את עצמי בלי חלומות. בלי תקוות. בלי מחשבות. בלי רעיונות. בלעדי.

הרגתי את עצמי מתישהו, זה קרה כנראה כדי למנוע הריגה של הגוף. הרגתי את כל מחשבותי. הרגתי את כל חלומותי. הרגתי את היצירתיות שבי. הרגתי את הידענות שלי. הרגתי את היחוד שלי.

והצבא נמצא פה. ואני ממש לא נמצא פה. נמשך אחריו כמו חייל טוב. בחברה שמושכת אותי לשם. כי זה מה שאני.לא יותר מ

חייל של החברה!

ורק האהבה(למישהי אחת) נשארה. ורק היא מחזיקה אותי פה.