:'( [לפני כל החפירות...] יהי זיכרם ברוך... :(
"האופטימיות של אתמול"...
אתמול לקרת תשע בערב יצאתי לי לנסיעה על האופנים.
בהתחלה זה היה אמור להיות רק שניה [לזרוק כמה דברים...] והמשכתי לנסוע.... נסעתי לי בירידה והרוח מאחורי "דוחפת" אותי... היה משב רוח כל כך טוב... אמרתי לעצמי אין הכל מושלם... אני מאושרת... מחר הבנים חוזרים הביתה והם חייבים להיות חיים :) [פשוט הייתה לי אופטימויות שיכולה להיות רק שיש איזה רוח נעימה כזאת ש"מביא" בשורות טובות...] ופשוט לא היה אדם מאושר ממני... :) שמעתי את השיר שאני כל כך אוהבת [ואני אפילו לא יודעת למה כי הוא כל כך חרוש...] "Wake me up when september ends" [לא נורא אם יש לי שגיאות..] ופשוט הייתי מאושרת... ועוד אמא שלי התקשרה אלי באמצע ושאלה אותי איפה ואני ואמרה לי שהיא דואגת לי... זה לא משמח???
"המציאות של היום"
והיום קמתי למציאות אחרת לגמרי, שונה מזו של אתמול... חסרת אופטימיות, פשוט מציאות רעה... קמתי הלכתי ישר לסלון ופשוט ראיתי את כל התהליך... איך כולם עדיין עם אופטימיות כזו ומאמינים [כמוני..] שהנה סוף סוף אחרי שנתיים מורטות עצבים אנחנו נראה את הבנים שלנו... אותם אלדד רגב ואהוד גולדבסר.
לקרת השעה עשר [אחותי גם בדיוק חזרה לקחת אותי...] אנחנו פתאום רואים שמראים בטלוויזיה את הצד הלבנוני ורואים שם שתי ארונות... אפח'ד עדיין לא ידע מה יש בארונות אבל כולם שיארו שאלו אהוד ואלדד.
כאשר הבינו שאלו באמת אהוד ואלדד אז חשבתי לעצמי בראש אולי הם סתם עובדים עלינו והקברים רקים או שאולי הם שם, בקברים אבל הם חיים, חיים ונושמים. אבל לא... כנראה שהאמת כן רע... הם אינם עוד בחיים.
כאשר שמעתי פעם הראשונה את יונית לוי אומרת שהם אינם עוד בחיים [לאחר שהראו את הקרבים...] זהו הבנתי שלא ניראה אותם עוד... ופשוט פרצתי בבכי של איזה חמש דקות... ולא נרגעתי...
ועכשיו אני פונה למשפחות [שאני מודעת לכך שהם לא יקראו זאת אבל לפחות אני יודעת שעשיתי זאת...]
משפחת גולדבסר, משפחת רגב?
שלום
אני יודעת שברגעים אלו אתם פשוט משתעגים מעצם העובדה שלא תראו את יקיריכם יותר... ואני איתכם.
אני מקווה שתשמעו רק דברים טובים ושאולי בתוך כל העצב הסרוי מעל כל המדינה... יש איזה סיכוי קטן, אור בקצה המנרה כמו שאומרים, שאלו לא הגופות של אהוד ואלדד אלא סתם קברים ריקים ושאהוד ואלדד יחזרו עוד מעט... יבוא הביתה יפתחו את הדלת ויפתיעו אותכם, ואיתכם הם יפתיעו את כל המדינה...
אני מודעת לקח שלא תקראו את זה...
בצער ועצב זה אני אסיים את הפוסט...
לא לפני שאני אומר והזכיר... שמשפחת גולדבסר ומשפחת רגב אנחנו איתכם תמיד...
כאובה,ועצוב
-נעם :(-
עריכה: 17.7
שעה: 01:49
פשוט עצוב.. עצוב שאשתו [שהפכה לאלמנתו] של חייל בצהל צריכה לראות את האובה ככה... 
תראו אותה... האישה החזקה שהנהיגה את המאבק למען שחרור החטופים אהוד גולדווסר [ז"ל] בעלה וחברו אלדד רגב [ז"ל] האישה החזקה הזאת שאף לא רגע אחד נשברה והרימה ידים... תמיד האמינה בדבר אחד שביום מין הימים הבנים יחזרו מלבנון ארצה, חיים והיא פשוט תרוץ על עבר בעלה [ז"ל] ותחבק אותו...
החלום התפוצץ ואיתו גם ההדחקה של כל השנתיים הקשים הללו...
אני מקווה שאלו היו החטופים האחרונים שלנו... נשחרר את גלעד שליט ונכנס לתקופה של רגיעה [אני מקווה שזה אהיה ככה...]
בנתיים כל מה שיש לנו לעשות זה לנחם את המשפחות ששכלו את בנם...
מחר היו ההלוויות של אהוד גולדווסר [ז"ל] ואלדד רגב [ז"ל] אני ממש רוצה ללכת אבל אני לא יכולה... [זה בצפון ואני מהדרום..] אני מבקשת מכל מי שיכול שיעשה את המאמצאים הקטנים הללו ויסע להלוויה... כל מה שהמשפחות צריכות זה נחיומים מהמדינה [ברגעים הללו...]
יהי זכרם ברוך :(
-נעם :(-
עריכה: 18.7
שעה: 12:44
אתמול היה הנורא מכול... הלוויות. יום עצוב מאוד לכולנו...
אם אהוד גולדווסר ואלדד רגב חשובים לכם אנא היכנסו לאתר הזה.
אין לי יותר מה להגיד רק יהי זכרם ברוך :(
-נעם :(-
שעדיין כאובה
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
