אוקי שנים שלא הייתי פה... ויש לי מה לספר.. :))) אני אתחיל בדברים פחות אופטימים :((
אני לא נוקבת בשמות,אבל מי שזה מודבר עליו ידע/תדע.
בהתחלה היא הכירה לי אותו, הכל טוב ויפה ופשוט הייתי הכי מאושרת בעולם שהכרתי מישהו חדש, זהו סוף סוף יוצאים לדרך חדשה, אולי זה יעזור לי לשכוח אותו...
אבל היה חסר רק משהו אחד בזוגיות הזו.. אהבה... כי אין דבר כזה באמת אהבה מבמט ראשון... זה סתם בולשיט שהבמאים המציאו כדי שלסרטים שלהם היה יותר טעם-ודוגרי תודו שזה נכון.
בקיצור היה ממש נחמד איתו הוא היה כל כך ג'נטלמן.. ופשוט כמו גבר חלומותיה של כל אישה... הוא גם היה מתקשרת כל יום ודואג הכל.. כמו בחלומות.. אבל עדיין היה חסר אהבה... [כי לא יכולה להיות זוגיות בלי אהבה.]
ולא היה לי את האומץ הזה לבוא ולהגיד לו את זה בפנים... ואפילו לא בטלפון, כי באיזשהו מקום ממש רציתי שזה יקרה, להיכנס לתוך הדבר הנפלא הזה [ולפעמים נבזה] שנקרא אהבה.
אבל לא.. כנראה שלא הפעם... כנראה שאני לא בשלה לקשר עכשיו.
הוא פשוט התקשר כל יום!!! כל שעה!!! כל דקה!!! כל שניה!!! וזה מתישהו התחיל להעיק... כי זה לא מישהו שאת אוהבת ואת שמחה זה מישהו שאת מחבבת אפשר לומר [איזה מילה של ילדים בכיתה ו' אבל אין מה לעשות.]
לא היה לי נעים לקטוע את זה ככה!! כי אחרי הכל אני רציתי להיכנס למחויוות הזאתי, לקשר האולי נפלא הזה שהיה יכול לצאת.
אבל לא פשוט קטעתי את זה בצורה הכי נבזית שיכולה להיות, פשוט לא עניתי לו, ועבר יום ועבר יומים ופשוט לא דיברנו. והיה לי חסר קצת הקול שלו הדיבור שלו, הצחוקים שלנו, אבל לא היה לי את האומץ להרים את הטלפון,להגיד "הלו _________ תקשיב אני מצטערת, אבל זה לא יקרה בניינו, אנחנו כנראה לא מתאימים" פשוט לא יכולתי אז לא התקשרתי עליו... [רעה שכמותי!].
היום חזרתי לאותה חברה [לא בהקשר של זה סתם לראות אותה אחרי הכל אנחנו חברות.] והיא שאלה אותי עליו,עלינו, ממש לא היה לי נעים להגיד לה את זה [כי אחרי הכל היא באה בכוונה טובה של לעזור לי ולהיות נחמדה אלי ולנסות לעשות אותי מאושרת :] אבל כנראה שהפעם מותק שלי לא הצלחת.. ואני מודה לך על הניסיון אבל איך אומר הפתגם? "יש עוד הרבה דגים בים" וכנראה המשפט הזה תפור עלי :)))
הסוף :)
[אין לי מושג למה כתבתי את זה.. יש מצב שזה ימחק בקרוב ואם לא אז אתם פשוט יכולים לא לקרוא את זה, אלא אם כן אתם נחמדים ורוצים לעוזר לי P;]
עכשיו לדברים קצת יותר אופטימים :)))
היום הייתי אצל הכונפות שלי [האחיות ה"סקסיות" לבית משפחת לוי ענבר את שני (ע"ר) XD] גם ליאוריק באה :))
היה פגזז :)
התחלנו את ה"ערב" [שעה אחת בצהרים XD] במשחק מונפול ס-ו-ה-ר שנגמר בזה שענבר פוצצה אותו ואני עזרתי לה XD [אגב זה לא סתם מונפול זה מונופול צערים לגלאי 5-8 **מסמיק**]
אחר כך פתחנו מסעדת ספגטי [אל תבוא לטובתכם XD] שם.. ליאוריק השפית מנוסהההה [חחח] שלנו הצילה את המצב עם כמה תבלנים [אני לא אגיד איזה בגלל שזה מתכון סודי שעובר במשפחה שלהם-אני בכלל לא יודעת איזה תבלנים אלו XD].
אכלנו היה "טעים" לא סתם היה סבבה :) אחר כך התחלנו לאתרגן לפגישה המושי שלנו עם סבין בקניון :) בהתחלה אמרנו בצחוק בוא נתאפר ואז זה הפך לסלון יופי "אצל לוי בסלון" XD בתפקיד המנהלת-שני [הקופה] לוי, בתפקיד החופפת-ליאור [אני רוצה מחליק] קוטלר, בתפקיד ה[לא] סקסית-ענבר [מה ללבוש?] לוי ובתפקיד שפנפנית [לא פליבוי] הניסוים-נעם [הכוסית] ליטוביץ' [אני כאילו XD].
היה מצחיק, כואב, מרתק, יפה, מכוער, מציק והכי חשוב [לא יודעת היה אמור להיות פה משהו מצחיק אבל יש לנו מחסור בתקציב XD].
יצאנו לנו לקניון [אחרי איזה שעתיים של התארגנות שהם אני הייתי השפן ניסוי כאמור.]
באוטובוס הצטלמנו [כמו בכל שאר היום אגב :] והצקנו לאנשים המבוגרים מאיתנו עם הפלאש XD חחחח. הגענו ירדנו בגונג [שליט(ת)ה XD]
הלכנו לקניון ופגשנו את בין בין סבין בין המכונה סבינה XD חחחח סתם את סבינה המכונה [בכל מיני כינוים לא משנה!].
הסתובבנו שתינו בארומה כמו חבורה של בנות עשרים תחונות XD.
הסתובבנו קצת ואז הלכנו [:(]
בקיצור היה יום אחרון של חופש מושי מושלם :)))
מחר צריך להתחיל ללמוד למבחנים ולעשות שיעורים כי ביום ראשון חוזרים ללימודים :( :)
אז עם אופטימיות שכזאת אני אסיים את הפוסט :)
לוב יאו אולל :))
-נעם :)-
[המכונה הכוסית XD]
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
