למשל:

ממש כאבה לי הרגל, אז שמתי עליה ברווז.

"מה??"

כן, יש לי ברווז כזה וחיממתי אותו במיקרוגל

 "מה???"

כן, וקשרתי אותו לרגל עם כבל USB כדי שאוכל להתארגן ללימודים.

"מה מה מה???"

כן, הכבל היה הדבר היחיד שיכולתי לקשור באמצעותו את הברווז לרגל.

(יש לי כרית ג'ל לחימום בצורת ברווז שקניתי באקדמון, והייתה לי דלקת בגיד אכילס. לא ממליצה לנסות. בכל אופן, קמתי בבוקר עם כאבים אז חיממתי את הברווז במיקרוגל, ואז קשרתי אותו לרגל עם כבל USB שהסתובב לו חסר שימוש, כדי שאוכל להתארגן כאוות נפשי).

היה לי את השבוע המוזר ביותר שהיה לי מזה זמן רב. העליתי תמונות של תכשיטים לפייסבוק וזכיתי לטריליון לייקים, שמו לי שותפה משנה א' שלא מתאימה לי בכלל (במילים עדינות, היינו מתדרדרות מהר מאוד לנסיונות רצח), הבנו את זה, היא יצאה, הו, האושר, קיבלתי 96 במבחן עם טריליון נ"ז (5 ליתר דיוק) שלמדתי אליו יומיים, שברתי לעצמי שני מקשים במקלדת כי חשבתי שם נשלפים אבל הם לא, הייתי ביריד והלך ממש רע, הפריט היחיד שנמכר נמכר ע"י חברה שלי, ב10 דק' היחידות בהן עזבתי את הדוכן (ג'ינקס, מישהו?), והיה לי כיף אח"כ עם חברים. והצלחתי לשרוף מרק. מכירים מישהו בקטע של מרק עדשים ובטטה עם ארומה מעושנת? הוא מוזמן לצהרים.

אני לא מבינה למה כל כך קשה להשיג לכה לפימו בבית הזה! מה ביקשתי?

דפ, לא קוהרנטית אך בעלת רצון טוב.