לאחר המון זמן שלא עידכנתי עולה פרק 3.
הוא ארוך ועבדתי עליו.
מקווה שתאהבו
ואז איך שהגעתי עמבר לקחה אותי לצד ואמרה לי שההורים שלה אמרו לה שאנחנו נחזור מחו"ל הם עוברים דירה לרמת גן
אני הייתי קצת בשוק אבל אמרתי לה "אל תדאגי זה קרוב זה 20 דק' נסיעה באוטובוס."
עמבר "את לא מבינה אני לא רוצה לעבור בצפר לעזוב פה הכל דווקא עכשיו לעבור לגור במקום חדש והכיר אנשים חדשים." אמרה בקול חצי חנוק.
"את לא חייבת לעזוב הכל תעברי לגור שם ותישארי ללמוד פה ויש לך המון חברות כאן ותוכלי לישון פה תמיד" אמרתי בניסיון לעודד היא באה להגיד משהו וקטעתי אותה עוד לפני שהוציאה מילה ושאלתי "תגידי למה בכלל אתם עוברים לשם?" היא ענתה בקול מזלזל "הציעו לאבא לנהל את המפעל של עלית ברמ"ג ובתמורה לכך יקבל ווילה ואוטו עבודה, כי ממש חסר לנו את הדברים האלו כאן ברמת השרון!!"
היא דיברה בכל ושמתי לב שכמה מבטים הופנו אלינו. "אל תדאגי, תראי את הצד הטוב שבזה לפחות עכשיו לא תישני בחדר עם אחותך" היא חייכה חיוך קטן חיבקתי אותה חיבוק מוחץ ואמרתי "את לא צריכה לדאוג הכל יסתדר בסוף"
היא הייתה שקטה ולא החזירה תשובה. משכתי אותה לכיוון כולם וכולם הסתכלו עלינו, זה היה קצת מביך.
אמרתי לכולם שלום ואז ישר איתי אמר "אז מי מוכן לבגרות עוד יומיים?" מיד התחילו דיבורים "למי יש את השיר לבדי" "יש לכם את הסיכום על אנטיגונה" ובסוף קבענו מחר בשעה 2 בצהריים בגינה הכחולה כולם עם מחברות ללמוד. ואז כולם הזמינו פיצה אני הזמנתי פיצה על זיתים תירס פיטריות ועגבניות, לירז הזמינה פיצה בלי לכלום, איתי הזמין פיצה עם תירס, עידו (חבר טוב של איתי, הילד המוכשר של הכיתה, והוא גם לא נראה רע בכלל) הזמין פיצה פרצוף מזיתים ורוב החברים שהיו איתנו הזמינו רגיל.
נשארנו שם עד 12 וחצי שסגרו את המרכז והעיפו אותנו.
כל אחד הלך לבית שלו, את עמבר באו לקחת ואותי התנדב לקחת עידו, נפרדנו לשלום ואמרנו לא לשכוח שמחר לומדים יחד.
הדרך מהמרכז לבית שלי הייתה רבע שעה וברבע שעה האלו אני ועידו דיברנו על הכיתה על הבגרות בספרות ועל זוגיות בכללי, היה לי מוזר לדבר איתו על זה כי לפעמיים היה נדמה ל שהוא רומז לי דברים.
הוא אמר ש "זוגות מאותה כיתה זה נוח ויש לזה יתרונות למשל אני ואת יכולים להיות אחלה זוג מהכיתה שלנו" אני נהייתי אדומה ואמרתי "כן האא.."
שהגענו לבית שלי הוא נתן לי נשיקה על המצח ואמר לי " נסיכה שיהיה לך לילה טוב ניפגש מחר, בא לך ללכת יחד?"
היססתי קצת ואמרתי לו "אני הולכת לעמבר לפני" המצאתי שקר של הרגע.
נכנסתי הביתה בלי לחכות לתשובה והרגשתי את המבט שלו עליי עד שסגרתי את הדלת של הבית.
הדלקתי את האור הקטן ראיתי שהשעה הייתי עשרה ל1 לקחתי איתו שתי כוסות מים לחדר סגרתי את האור ועליתי לחדר.
שהגעתי לחדר ראיתי פתק מאמא שמחר אני לא יתכנן לצאת מהבית כי היא רוצה שאני אלמד טוב לבגרות, היא עשתה לב ולידו רשמה אמא.
הדלקתי את המסך של המחשב ותחברתי למסנג'ר ראיתי את עידו מחובר ובאוואי שלו היה כתוב "אוהב? לא אוהב, אולי מחבב || מחרתיים הבגרות ואז החופש מתחיל :) " הרגשתי עיקצוץ כזה בלב אבל לא הבנתי למה. שיניתי את האוואי שלי ל " מחרותיים בגרות עוד שלושה ימים הולנד || עמבר 3> " סגרתי את מהסך ועליתי לישון.
בבוקר התעורר איתי מצלצול של הפלאפון שלו מתוך שינה הוא ענה בקול ישנוני למדיי ושמע בצד השני את עידו "מה אחי אתה ישן? קום השעה 11 בבוקר צריך ללמוד לבגרות" איתי ענה בחוסר חשק ואמר " איזה כיפ שיש אנשים כמוך שיעירו אותי ככה ויזכירו לי את זה".
עידו צחק כאילו סיפרו לו בדיחה ואמר " יאלה אחי תתארגן אני בא אלייך עוד רבע שעה נלמד ונלך לגינה יחד" לאיתי לא הייתה ברירה האלה להסכים והם סיימו את השיחה ואיתי קם שטף פנים והלך לאכול שוגי עם חלב.
הטלפון שלו בבית צלצל הוא ראה שזאת לין הוא ענה בחיוך
איתי "הלו"
אני "בוקר טוב ליפיפייה הנרדמת" איתי ענה בפה מלא בקורנפלקס "בוקר טוב" ואני צחקתי.
אני "את מה רק עכשיו אתה מתחיל ללמוד?" איתי "כן עידו בדרך אליי ואת? מתי התחלת?" אני "לפני שעתיים ואם כבר עידו רציתי לשאול אותך משהו, יותר נכון לבקש"
איתי ענה לי בקול מוזר "דברי גבר" אני "אחותך גבר, טוב תקשיב אולי אתה יכול לברר לי אם יש לו רגש או משה למישהי מהכיתה? " איתי "מזאת אומרת? תהיה יותר ספציפית? "
אני " נו תעשה את זה בלי להזכיר אותי" איתי ענה בקול חשדני "לין קרה משהו?"
אני " לא פשוט הוא דיבר איתי ע זוגיות הוא הזכיר אותו ואותי בתור זוג כמה פעמים אז רציתי לדעת למה.."
איתי "האא נו זה עידו את לא מכירה אותו.." אני "לא זה לא עידו שמעידו! אתה תברר לי בבקשה" התחננתי בקול תינוקי.
הוא ענה לי "אוקי אבל מראש אני אומר לך זה סתם"
ההייתי מרוצה וצעקתי "ישששש" לתוך הטלפון איתי אמר לי "טוב תירגעי ימשוגעת"
אמרתי לו "תזהר לבוא עם תשובה שלילית, בצחוק כמובן.."
הוא ענה לי "טוב קרצי אני רוצה להמשיך להתעורר לי בשקט נדבר היום בשעה 2 בגינה הכחולה"
אמרתי לו "אחלה דבר איתי ברגע שיש תשובה אני מחכה, בוקר טוב אחותי"
הוא ניתק את הטלפון ושם אותו במקום.
אחרי 10 דק' היה לו צלצול בדלת הוא ידע שזה עידו הוא הלך לפתוח את הדלת.
הוא ראה את עידו עם שקית של מחברות וספרים והבעה מרוצה..
איתי ישר שאלה "מזה שדדת את כל המחברות והספרי עזר של כל הילדים ברמת השרון?"
עידו ענה ועדיין נשאר מחוץ לבית "לא זה של אחיות שלי ושל כל מיני אנשים ככה נהיה מכוסים מבחינת חומר" הוא בא להגיד עוד משהו אבל איתי עצר אותו ואמר "בוא תיכנס מה אתה עומד שם כמו נעל"
עידו ניכנס איתי הציע לו לשתות ועידו רצה רק מים והמשיך את המשפט שנקטע לו באמצע בגלל איתי ואמר "טוב אז תקשיב עוד שלושה ימים בערב אני טס לחו"ל לבד אבל יש לי עוד כרטיס זכיתי לנסוע להולנד בהגרלה למשחק של הולנד נגד בלגיה בכדורגל רוצה לבוא?
איתי אמר " וואלה נשמע טוב אחי אבל אני צריך לשאול את ההורים ולהחזיר לך תשובה"
עידו אמר "מעולה, יואו גדול!" ואז איתי נזכר שגם לין ועמבר נוסעות להולנד ואמר את זה לעידו "אבל רגע גם לין ועמבר נוסעות מחרתיים"
יותר מאוחר הם עלו לחדר ללמוד שאיתי ראה השעה 1 וחצי הוא אמר "יאללה אחי בוא נתארגן ונצא לגינה."
תוך כדי התארגנות שלו איתי שאל "תגיד יש לך משהו ללין?"
עידו היה קצת מובך והתחמק וענה " מה מאיפה הגעת לזה?"
איתי אמר "סתם תחושה שלי תאשר לי אם זה נכון או לא" "לא יודעת להגדיר את זה אבל כן.."ענה בהיסוס.
איתי ענה לו "אני ידעתי אני מכיר אותך מהגן ואתה עוד מהסס פה מולי?" ושניהם צחקו.
הם באו לצאת עידו יצא לפני איתי ואיתי לקח את הפלא ובזמן שעידו התקדם רשם ללין הודעה 'אכן צדקת עידו מרגיש אלייך משהו לא ברור'
איתי נעל את הדלת ושניהם התקדמו לכיוון הגינה הכחולה.
מקווה שאהבתם כי אני אישית אהבתי אותו.
פרק ארוך אבל שווה
שיהיה שבוע טוב לכולם!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
danielin