ojos que no ven corazon que no siente

אני בדרך כלל לא בוכה, ביכלל אם אני בוכה זה ביגלל משהו ממש ממש חמור, אני כבר מכירה טוב את הסיפור של ללוות חברה טובה שלך לגיוס, 

אני מכירה את הקושי וידעתי שיהיה לי קשה כשאת תתגייסי כי פיתחנו קשר שרק שנינו יכולות להבין וקשה לי לחשוב שאת עכשיו בטירטורים בטירונות, אני יודעת שאת תתגברי על זה כמו גדולה, תמיד את מצליחה לעבור את הכל ואני באמת מאחלת לך שתתקדמי בתפקיד שאת רוצה ותעברי את הקורס שם. מה ששבר אותי היום זה לא אמא שלך או אבא שלך שבכו זה סבא שלך, סבא שלך שלבש משקפי שמש חיבק אותך בכל הכח לא רצה לתת לך ללכת וניגב את הדמעות, זה שבר אותי כי גם אני הייתי רוצה שסבא שלי יבוא איתי, ילווה אותי וידבר איתי על הצבא, יעודד אותי ופשוט שיהיה לצידי, אבל אלה הם החיים בן אדם לא תמיד משיג את מה שהוא רוצה.

לזכר הימים הטובים :)

(אני מימין עם הכתום)