ojos que no ven corazon que no siente

קרה לכם שהייתם בעצבים לא נורמליים וכשאתם כבר על סף התמוטטות עצבים אתם פוגשים מישהו שפשוט גורם לכם לשכוח על מה ביכלל התעצבנתם? אני לא אשכח שהייתי בעצבים על זה שאבא לא נתן לי ללכת לקרבי ופגשתי אורי והאמת?שכחתי כבר על מה היו כל הריבים, הדמעות והעצבים. היום גם הייתי בעצבים ובאמצע שניסיתי לפתור משהו בריפלקס סגרתי את הקלסר לבשתי טרנינג והלכתי לרוץ ואיכשהו נתקלתי בידיד שלי שלא ראיתי הרבה זמן ופשוט כבר צחקתי מהעצבים שהיו לי אחרי שדיברתי איתו.

אני גם אחת שקשה לי לא לצחוק שבלונדי רק מסתכל ליב בעיניים אני מחייכת.

לכו לישון עם חיוך על הפנים, שום צרה לא שווה את העצבים שלכם לילה טוב :)