אני רוצה לחזור לתקופה שבניתי מסביבי בועה, שום דבר לא נכנס ושום דבר לא יצא. לא הרגשתי שום דבר כלפי אף אחד, לא בכיתי והתנהגתי בציניות ובצחוק לכל דבר בחיים. אני מתגעגעת לתקופה הזאת ששום דבר לא הצליח להזיז אותי מהמקום שלי. אף אחד לא הצליח לשכנע אותי לזוז ימינה או שמאלה אם החלטתי משהו זה היה סופי וגם אם מישהו היה מת לא הייתי משנה את הדעה הזאת.
התקופה הזאת כל כך מגעילה שאני לפעמים שוקלת לחזור להרגלים של פעם להאטם ולא להרגיש יותר שום דבר זה בא על שני הצדדים אני לא מרגישה משהו רע אבל אני מפספסת גם את הדברים הטובים שבתקופה הזאת גם ככה לא קיימים הרבה כאלה.
אני אבנה לבנה לבנה ואני אחסום את עצמי ואחזור לתקופה של פעם כי בתקופה שתבוא עכשיו יהיה לי קשה ומאוד אם אני לא אדע לקחת את הדברים בקלות.
