ojos que no ven corazon que no siente

אני חושבת שמאז שהחבר הראשון שאהבתי נפרד מימני אז הוא שבר אותי, לא סמכתי על אף אחד ולא פתחתי לגמרי את עצמי לחברים שהיו לי מאז לא יוכולתי לסמוך עליהם עד הסוף ותמיד פחדתי להפגע, תמיד העדפתי שאני אגמור איתם את זה לפני שהם יישברו אותי, אני לא יכולה לעבור את זה עוד פעם. גם כשכבר מופיע מישהו חדש שאני כן רוצה איתו משהו ואני כן רוצה לפתח איתו את זה אני מרגישה שאני לא מסוגלת לפרוץ את החומה הזאת שהצבתי ביני לבין השאר. אני מקווה שאתה תוכל לפרוץ את החומה הזאת.

שבוע טוב :)

מי קובע מי יפה ומי לא? מי אמר שX הפריקית המכוערת שצריך לנדות וY היא הכי יפה בגן? התקשורת, החברה שלנו הן בונות לנו תדמית של יופי בין אם זה במגזינים או שלטי חוצות או בטלוויזיה וכולנו מושפעים המבוגרים הילדים והקבוצה הכי מושפעת היא הנוער של היום שהולך לי מכיתה א עם אייפונים בכיס ומחובר לאינטרנט ולמדיה כל יום כל היום. אף אחד לא לקח את התפקיד להסביר להם מה באמת הולך מאחורה כמו שההורים מילאו את התפקיד והסבירו לנו שפיטר פן לא באמת עף ולסופר מן אין באמת כוחות על מיוחדים הם צריכים להסביר שכל העולם והתעשייה של הדוגמנות הפרסומות והמגזינים מזוייפת. נתחיל מתדמית הגוף האנורקסי שבנו לנו, מתי נעלמה הגיזרה היפה והנשית עם ציצי ותוכעס? וקצת בשר כי כן בשר זו לא מילה גסה והגיעה גיזרת הגוף הגברי הטומבוי לנשים עם הגוף השטוח ללא החזה(-מה שמוביל להגדלת חזה) עזבו שהדוגמניות האלה עוברות השפלה בחיי היומיום שלהן שהן לא מסוגלות להזין את הגוף שלהן כמו שצריך והתירוץ הנצחי של המעצבים שזה חוסך להם בבדים שום דבר לא מספיק רזה, התמונות שאנחנו רואים של הדוגמניות בפרונט תמיד יעברו פוטושופ בין אם זה להסתיר את הבטנונה הנפוחה הקטנה שיש לבחורה המסכנה מהמים ששתתה ולקיפולים שנוצרו מפוזה שעשתה למצלמה והגודל בחזה שקצת הוסיפו לה שום דבר לא טבעי במגזינים מבחינת הגוף כולל כתמי עור ונקודות חן.

נעבור לפנים אין דוגמנית שנראת במציאות כמו שהיא נראת בתמונות מבחינת תאורה, הגדלת עיניים,שפתיים הקטנת אף סנטר מצח אוזניים נחיריים קמטי צחוק מהממים שיצאו לדוגמנית היידי בלום שגם את זה מחקו.

זה מה שהנוער רואה ושואף להיות כולל האנשים פה בישרא נכנסתי לבלוג של ילדה ששקלה  10 קילו מתחת למשקל שהיא אמורה לשקול ועוד מקטרת שהיא צריכה לרזות ושהיא יכולה לתפוס את הבטן שלה כשהיא יושבת חמודה את אכלת שתית כמובן שתוכלי לתפוס את הבטן שלך וכשכן ניסו לטפל בעניין הזה בארץ ולהוציא חוק שיביא את הפרסום לפרופורציה ויאסור לדוגמנית להצטלם אם משקלה לא תקין עפ"י משקל הBMI(http://www.infomed.co.il/Calculator-BMI/ ) זהו משקל המודד עפ"י מדד מסת הגוף(גובה+משקל+גיל) הנותן הערכה כמותית האם אדם נמצא במשקל תקין, בעודף או בתת משקל. לגבי הדוגמניות זה היה יכול להיות פתרון מושלם, המשקל הזה נכון לגבי אנשים שאינם מתאמנים מכיוון שהוא לא מתחשב במסת שריר מה שאין לדוגמניות בכנסת שלנו דחו את החוק כי בר רפאלי נכללת בתת משקל והיא מפרסמת את המדינה ובעיקר נותנת למדינה הכנסה אז כמובן שבמקום לדאוג לאנשים דואגים קודם כל לכיס- מובן אבל מישהו צריך להגיד שהעסק לא אמיתי שאף בן אדם לא נראה ככה.

וכשדוגמנית כן רצתה לעשות משהו בנושא ולהצטלם ללא פוטושופ אף מגזין לא רצה אז אני חושבת שצריך להעביר חוק שישתמשו כמה שהם רוצים בפוטושופ אבל שייכתבו למטה שהתמונה עברה שיפוצים.

כמה דוגמאות להמחשת המצב:

(לא האמנתי כהסתירו לה את השרירים בצד זה הדבר הכי מהמם בעולםם גם לי יש כאלה)

הנה קריסטן סטיאורט על שער אפילו לא זהיתי אותה, למקרה שאתם לא מכירים אותה הנה תמונה אחרת שלהם להשוואה :

אני לא מבינה מה קרה, היה לי אימון הכי טוב מזה כמה חודשים הרגשתי מעולה מבחינת כושר ואיך שנכנסתי למיטה לישון התחלתי להרגיש לא טוב, האף ניסתם ואני בתור אצנית התרגלתי כבר לנשום מהאף והתחילו לי סיוטים עד שהתעוררתי ב4 וכבר לא יכולתי ללכת לישון אז החלטתי שאני נשארת בבית להמשיך את הדייט עם הפוך וגם לישון בין היתר אחרי ריב נוראי עם אמא כי לא רציתי לבלוע אקמול. האמת ממש הייתי צריכה את היום חופש הזה כי זה היום שיש בו הכי קצת מקצועות ואין לי זמן אחר להתאושש וגם הייתי צריכה קצת זמן הפסקה מימנו נמאס לי מהמשחקים אם אתה רוצה לשחק תאמין לי אני יודעת לשחק אבל אין לי כוחות יותר, לא היום לפחות.

למה כל דבר אתה צריך לעשות בעיקוף, למה שום דבר אצלך לא יכול להיות ישיר? אתה יודע שאתה תמיד יכול לבוא ולדבר איתי ואתה יודע שהדבר שאני הכי שונאת בעולם זה שקרים וצביעות. הרבה בעיות יכולנו לפתור אם רק היית אומר לי מה הבעיה, אני לא יכולה לקרוא אותך אני לא קוראת מחשבות אני רק לומדת להכיר אותך ואני ממש לא אוהבת את מה שאני רואה עכשיו.

לאיפה נעלמו כל הדיבורים שבחיים לא תשקר, שתמיד תיהיה כנה?

אני כל כך מתגעגעת אלייך, מתגעגעת לחצי שלי! אני עדיין לא קולטת שליווינו אותך לבקום וזהו שאת כבר חיילת שאת מתבגרת. את הבן אדם היחידי שפשוט אף פעם לא נמאס לי להיות איתו אנחנו ביחד כבר 12 שנה שמתוכם שש שנים אנחנו פשוט אחת בווריד של השניה ועכשיו פתאום שאת לא פה הכל כל כך שונה, לעבור ליד המקומות שלנו להיות בחדר ולראות את כל הדברים שלך אצלי ולדעת שזהו אי אפשר לקפוץ אלייך לקפה או להביא אותך לפה שנדבר שעות ונצחק על הטמטום של כולם ונהווה אחת לשנייה טיפת שפיות אני מרגישה שהשפיות שלי הלכה, שלקחת אותה איתך. אם לא הייתי יודעת שזה יעשה רק טוב בשבילך הייתי כבר מתחרפנת אני מאחלת לך דרך צלחה ושתשמרי לי שם מקום בסגל לידך מי יודע אולי תחתמי על קבע ועוד נשרת ביחד :)

איך עשית לי את זה? אף פעם מישהו לא סיחרר לי ככה את הראש בחיים לא איבדתי את העשתונות כמו שאני מאבדת איתך וכיף לי ככה, אני מרגישה דברים שהמון זמן לא הרגשתי ולא נתתי לעצמי להרגיש, אני מקווה שזה ימשיך ככה אני לא יחסום אותך יותר אני אתן לזה להתפתח בלי לפחד כי נמאס לי כבר להגביל את עצמי מימך ולבנות חומות מגן שבאמת הצלחת לפרוץ הגיע הזמן באמת.