ojos que no ven corazon que no siente

עד איזה גבול מותר להקריב לחברה? כמה פעמים מותר לוותר לה? מתי כבר אי אפשר לסלוח לה? אי אפשר לענות על השאלות האלה כי אני חושבת שבין שתי חברות לא צריך להיות גבולות, הן צריכות להקריב הכל אחת למען השנייה כי זאת חברות אמיתית ואם הן לא נמצאות אחת לצד השנייה ברגעים הרעים הן פשוט לא נחשבות לחברות. היום כל אחת שמדברת שיחה אחת עמוקה עם מישהי כבר רושמת אותה בפייסבוק בתור "אחות" אם הייתן באמת מבינות את המשמעות האמיתית של חברה, של אחות. חברה תדאג לך אם את לא מדברת איתה יום שלם, היא תתקשר להורים שלך ולאחים שלך אם היא לא מצליחה לתפוס אותך והיא דואגת, היא תבוא לראות שהכל בסדר אם היא שומעת שמשהו לא בסדר אצלך, היא תשב איתך כשאת חולה ותראה אותך ותיהיה לצידך גם ברגעים הרעים וגם בטובים ותתמוך בכל מצב ולא תקנא או תעשה פרצוף על משהו שלא נראה לה.

לכולן יש חברות קרובות אבל תמיד יש את האחת שאת יותר קשורה אליה, יותר מתחברת אליה, יותר מספרת לה מהאחרות ובהתאם הגבולות שלה לעומת האחרות משתנות. אני חושבת שבגידה בין חברות זה יותר גרוע מאשר בגידה מהחבר כי הקשר בין שתי חברות הוא יותר עמוק. נכון שהחבר מעניק דברים שחברה בחיים לא תוכל להעניק אבל חבר זה משהו שיכול להגמר כל רגע לעומת חברה שזה קשר לכל החיים. יש לי תכונה אחת רעה לא משנה כמה שאני אריב עם בן אדם כמה שאני אכעס עליו אני בחיים לא אפקיר אותו מאחור, זה משהו שאני פשוט לא מסוגלת לעשות לטוב ולרע. 

אל תרחם על עצמך, תעשה עם זה משהו.

אל תגיד שאתה לא יכול לעשות כלום לפני שניסית את כל הדרכים האפשריות.

אל תתחזה למישהו שאתה לא, משחק לא מתאים לך.

ואל תרים ידיים. אף פעם אל תרים ידיים!

כל השבועע היה חמים רק היום גשם?!

מבאס אותי שאני לא יכולה לרוץ היום בחוץ זה כבר נהפך להיות התרפיה שלי להסיר את כל הלחץ מכל השבוע בריצה בפארק(ועוד 4 פעמים בחדר כושר) אי אפשר להשוות ריצה שמתבצעת בפארק לבין חדר כושר. בסדר אני מקווה שנהנה היום ונשכח מהכל :)

להסתכל לך בעיניים ולדעת שנשארת מי שהיית,

לחבק אותך ולשוב לחום שפעם הייתי רגילה אליו,

לינשום איתך את אותם הנשימות ולעשות את אותם הטעויות.

אתה לא שונה מהשאר,

ידעתי שאסור לי להיקשר אליך וטוב שלא עשיתי את זה.

אתה יכול להמשיך לפגוע בעצמך רק שאני יוצאת מזה. עכשיו.

כמה כואב לשמוע את ההערות העוקצות האלה מהאנשים הכי חשובים לך בעולם,

שמספרים לך הכל אחרונה וגם אם מספרים זה קורה בטעות. נמאס לי כבר מההערות האלה,

התחלתי להגיב אף אחד לא יישפוט אותי אף אחד לא עבר את מה שאני עברתי מצידי תמשיכו,

תמשיכו לדבר על ציוני הבגרות הנמוכים שהוצאתי, על זה שאני עדיין לא נוהגת לבד,

על זה שאני מתאמנת באימוני כוחות של בן. אין בעיות.

רק תיזכרו שאתם הולכים לישון עם עצמכם והבעיות שלכם גדולות יותר נכון כואב לי עכשיו

אבל תבואו אליי עוד פעם מחר זה כבר לא ייכאב לי כי המשחק עומד להשתנות.