בימים האחרונים נחשפה התרחשות מאחורי הקלעים, במה שנראה כמו סיכום בין משרד האוצר לבין משרד התמ"ת – כאשר הנפגעים הראשיים הם העסקים הקטנים והבינוניים והרשות שמאחוריהם.

ראשיתה של הפרשה בשנת 2006, עת פרסם מבקר המדינה דו"ח ביקורת מיוחד על הרשות לעסקים קטנים ובינוניים בישראל – מינויים פוליטיים. הדו"ח חשף שורה ארוכה של מינויים פוליטיים לכאורה שנעשו ברשות, אשר הקשו על פעילותה התקינה. על פי דו"ח מבקר המדינה, אשר הועברו לבדיקת היועץ המשפטי לממשלה, נוצלה הרשות ע"י אהוד אולמרט, שר התמ"ת דאז, למינוי מקורבים ועסקנים פוליטיים, אף שלרבים מהם לא היו כלל הכישורים המתאימים, לכאורה. האבסורד הגיע כדי כך שהנהלת הרשות (מטה) בלעה 70% מהתקציב השנתי של הרשות ורק 30% הועברו לשטח, למט"ים, שהם כאמור הזרוע הביצועית. מינויים של פעילים ומקורבים אלה הקשה על פעילותה התקינה של הרשות, ובאופן ישיר גרם לפגיעה באלפי עסקים קטנים ובינוניים בישראל.

בעקבות הדו"ח, מינה החשב הכללי באוצר דאז, ירון זליכה, חשב מלווה לרשות, אשר פיקח על פעולות והתקשרויות הרשות. שינויים נוספים שהוכנסו היו שינויים מבניים וארגוניים והכנסת נהלים חדשים המתייחסים לקבלת כוח אדם וקיום מכרזים כמקובל בשירות הציבורי. אולם בין השינויים המהותיים שנרשמו היתה מינויו של דני מצליח, איש מקצוע שצמח מהשטח ומכיר את סביבת העסקים הקטנים והבינוניים. תחת ניהולו, הצליחה הרשות לקדם פרויקטים של חונכות עסקית, הצליחה להעמיד הלוואות ולפתח קורסים מקצועיים, והצליחה לעמוד במטרות שנקבעו לה.

ואולם, משרד האוצר לא טמן את ידו בצלחת; כזכור, הרשות לעסקים קטנים ובינוניים הנה יחידה קטנה הכפופה ישירות לשר התמ"ת ומתוקצבת בנפרד מתקציב המשרד, וכל תפקידה הוא סיוע להקמה ולהרצה של עסקים קטנים ובינוניים. הסיבה לכפיפותה לשר ולתקצוב נפרד היא הגמישות והעצמאות הנדרשים בסיוע לבעלי עסקים. "איך מקטינים את הסכום ומצמצמים בהוצאות", שאלו פקידי משרד האוצר, וענו: פשוט מאד - הופכים את הרשות ליחידת סמך (או לסוכנות ביצוע) בתוך משרד התמ"ת. באופן זה, תקציב המשרד יפוקח מקרוב, ההתקשרויות יסומנו ויהיה אפשר לערוך קיצוצי רוחב (והכל כמובן בשם ההתייעלות). תכניתו של משרד האוצר היתה  אימוץ מודל המכונה 'סוכנות ביצוע ממשלתית'. בארץ, המודל מיושם ברשם הפטנטים בלבד, וטיבו עדיין לא ידוע. לדעת משרד האוצר, אין כל סיכון בביצוע פיילוט על רשות המסייעת לעשרות אלפי עסקים, חלקם המצוי בסכנת קריסה וזקוק לסיוע דחוף. האם זה משנה שכל הגופים המעורבים - עסקיים וציבוריים – מתנגדים נחרצות למהלך ?

כיו"ר וועדת הכספים של הכנסת וכיו"ר השדולה לקידום עסקים קטנים ובינוניים בכנסת, התנגדתי למהלך משרד האוצר. רתמתי לצידי את השר הממונה וסגן ראה"מ, אלי ישי, בהתנגדות נחרצת ומקצועית למהלך. זכורה לי בבירור ההתנגדות כנגד מהלך זה, אשר יקשה על מתן מענה מהיר ויעיל לעסקים קטנים ובינוניים, באופן שמאפיין סוכנויות ביצוע ממשלתיות.

ברם, נראה כאילו חל שינוי חד בעמדתו של שר התמ"ת: בתקופה האחרונה המשיך המשרד לקדם את נושא סגירת הרשות לעסקים קטנים ובינוניים בישראל והפיכתה לרשות פנים-ממשלתית, כאשר במסגרת זו פורסם בימים האחרונים מכרז פנימי במשרד למציאת מנהל לסוכנות.

אני תוהה מדוע מתעקש משרד התמ"ת לשוב ולקדם תכנית זו, בסמיכות כה רבה לבחירות הכלליות, ולאור חילופם הצפוי של השרים הממונים. האם לא נכון היה להמתין עם סגירת הרשות הפיכתה לסוכנות ביצוע, עד להחלטתו בנושא של השר הממונה, במסגרת הממשלה ה-32, תחת ביצוע "מחטף" פוליטי ?

האם לאור השלכותיו של המשבר הכלכלי העולמי על הכלכלה הישראלית, כמו גם לאור חשיבותם של עסקים קטנים ובינוניים ביציאה ממשבר כלכלי, לא נכון יהיה לתת לגוף יעיל ומתפקד להמשיך במשימתו, על פני החלפתו בסוכנות ביצוע אמורפית, שאין כל וודאות ביכולותיה ?

ומדוע, בעוד כל ממשלות העולם בוחרות לחזק את מגזר העסקים הקטנים והבינוניים נוכח המשבר, תוך השקעת משאבים ותקציבים, בוחרים משרדי הממשלה לשנות את הכתובת לעסקים קטנים ובינוניים במצוקה ?

כשמדברים על מדינת חלם, לא צריך להסתכל רחוק. חלם זה ממש פה, אצלנו, בחלקת אלוהים הקטנה שלנו.