בדכ כשאני חותכת אחרי דייטים אני לא מקדישה לזה הרבה מחשבה
ואז יש את אלה שאני חושבת עליהם עוד הרבה זמן אחרי ותוהה אם פעלתי נכון
חתכתי מבחור כזה עכשיו, ואני מבואסת כאילו הוא זה שחתך ממני
כי הוא ענה על הצקליסט המתיש שלי, והיה לי אפילו נחמד איתו, ונמשכתי
והשאיפות שלנו בחיים דומות, והוא מוזר קצת כמוני
אבל משהו היה חסר שם
ודווקא במקרים האלה של המשהו שחסר אני תמיד שואלת את עצמי אם אולי שפטתי לחומרה מדי? אולי אני לא נותנת מספיק צאנסים? אולי זה לא נכון לפסול על כל משפט שמישהו אומר שהוא לא במקום? גם ככה העולם הזה קשה.
אולי זה חלק מהפשרות שאני צריכה לעשות?
מרגישה שה-מה אם רודף אותי כשזה כמעט
אמרתי שאני אתן לזה שבוע לראות אם אני מתחרטת ואז אולי לנסות לגשש שוב
יש לי דייט עם מישהו אחר ברביעי אבל אני ככ בבאסה שמקווה שאצא מזה עד אז
אני ממש בשיתוק של מוטיבציה מתחילת המלחמה
אין לי מצב רוח
אני בוכה בלי סוף על אנשים שאני לא מכירה
על המצב במדינה
על החיים של כולנו
ועצוב לי