הכל כ"כ מסובךךך וכולם שואלים וכולם מתעניינים וזה מעצבן.
אני לא יודעת מה לענות ואני גם לא רוצה לענות. אוחח כל יום הכל מסתבך עוד יותר ואנשים עושים פרצופים ונמאס לי.
נמאס לי כבר מעצמי. אני לא מחליטה ובנתיים אני מתנהגת כאילו הכל טוב והכל כרגיל ובפנים המוח שלי טוחן וחופר על כל מילה, מגע, מבט, חיבוק, נשיקה, אסאמאס, בגידה ואני לא מרוכזת ודייייי.
איך גורמים לזה לעבור?! איך מחליטים?! ניסיתי הכל! הכלל ושום דבר לא עוזר לי. ואף אחד גם לא עוזר לי.
ואני מחכה, לא יודעת למה, לא יודעת למי אבל אני פשוט לא יכולה להמשיך ככה.
אני משתגעת כבר. אשכרה מלחמה ביני לבין עצמי וכל צד מושך אותי לצד אחד וזה מליוווןן צדדיםם וזה כואב.
ואני עדיין חושבת על הילד ההוא. אני פשוט לא מאמינה על עצמי. אני כ"כ מאוכזבת..מעצמי.
"Seconds hours so many days
?You know what you want but how long can you wait
Every moment last forever if you feel you've lost your way
What if your chances are already gone
Started believing that I could be wrong
But you give me one good reason
To fight and never walk away
Coz hear I am — still holding on
Every step you climb another mountain
Every breathe it's harder to believe
You'll make it through the pain
Weather the hurricane to get to that one thing
When you think the road is going nowhere
Just when you've almost gave up everything
They take you by the hand and show you that you can"
אין לי כוח כבר לכלום.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
סאפ. :]
