נכון.

שוב אוף.

זה ממש מעצבן.

איך שאמיר מור תמיד בא [המירמור. מממ..] בסופו של דבר.

כן.

אוף.

נכון.

וזה בגללך.

באמת.

זה פשוט מציק לי.

מציק לי לראות אותכם ביחד

מציק לי ששנינו רוצים אבל לא יכולים. בגללה.

מציק לי שעוד לא נפרדת ממנה.

עוד יותר מציק לי שזה מציק לי בכלל.

מציק לי שאני אשכרה רוצה שתהרוס את הקשר הזה ושתהרוס אותה בשבילי.

מציק לי שאני כזה בנאדם אנוכי ומגעיל,

שרוצה שאה תפרד ממנה.

אף פעם לא חשבתי שאני אהיה זאת שמפרידה בין אנשים.

ואני לא רוצה להיות כזאת.

אבל זה ממש מציק לי.

כי אני כן. אני רוצה להיות איתך.

אני יודעת שיהיה לי טוב איתך.

אבל אני לא יודעת עד מתי אני ארצה להיות איתך.

אם מחר אני אפגוש מישהו?

אני לא יכולה לדעת מה העתיד יביא לי.

אני רוצה אותך עכשיו.

וגם אתה רוצה אותי עכשיו.

זה ממש חבל לפספס את ההזדמנות הזאת.

אני לא מאמינה שחזרת אליה. עוד אחרי מה שקרה בינינו.

הרי יש לנו הסטוריה.

ממש הרבה זמן רצית אותי. אתה עדיין רוצה אותי.

אז למה אתה איתה?

וזה מציק לי.

מציק לי שאני אפילו חושבת על הדברים האלה.

שאני לא יכולה פשוט להיות שמחה בשבילכם.

אני לא יכולה להיות שמחה בשבילכם

כי אני לא חושבת שזה בסדר מה שאתה עושה.

אתה איתה כשאתה רוצה מישהי אחרת.

איך אתה יכול להיות עם מישהי ולדבר עם מישהי אחרת שאתה רוצה אותה.

אתה צריך להחליט.

אתה לא יכול להיות עם שתינו.

אז אולי תבחר כבר אותי?

כי אני יודעת שהרצון הזה להיות איתך יעבור עוד כמה זמן.

"כן. קצת רזיתי. היה משברון שעבר.

בכל זאת עברו כמה 7 שנים! 7 שנים לא שמעתי ממך שומדבר!

כשכולם שואלים אני אומרת דיאטה.... וזהו בעצם הכל.... אולי יום אחד ימצאו אותי מתה

ואז כבר יפסיקו לשאול"

[אפרת גוש- דיאטה]