סביר להניח שאני חושבת על זה בגלל יום כיפור אבל לא רק כי אני תמיד מלאה במחשבות מוזרות (ולפעמים ממש עמוקות למרות שאותם אני מעדיפה לשמור לעצמי)בכל מיקרה יצא לי לחשוב על עצמי על כל מה שעשיתי במהלך ה16 השנים שאני קיימת ויש דברים שאני ממש מצטערת עליהם וכל כך הייתי רוצה לשנות אותם למרות ש...בעצם בזכות הדברי האלו אני כמו שאני וזה האופי שלי לטוב ולרע ובזכותם החברים שלי הם אלו ולא  אנשים אחרים אולי עם הייתי משנה אותם אז החיים שלי היו מתגלגלים בדרך אחרת בכלל (כמו שאמרתי לטוב ולרע,אי-אפשר לדעת)

בכל מיקרה נחזור לרעיון של זה..יש דברים שאני מתחרת עליהם היום נכנסתי לעמוד בפייסבוק של מישהי שפעם הייתה חברה ממש טובה שלי והיום כנראה שהיא לא רוצה להיות איתי בקשר (כשסבתא שלי נפטרה השנה*מלפני משהו כמו 3 חודשים) הייתי...איך להגיד את זה בקלות,לא אני והייתי הרבה יותר אדישה וקרה לאנשים ובתכלס פשוט לא היה לי כוח לאף אחד ואני זוכרת שהיא אמרה לי על זה משהו והתנצלתי אבל כנראה שזה ממש פגע בה כי לפני זה הייתי כולי מושי-מושי אליה ואחר כך ניהייתי כולי ב"תעזבי אותי בבקשה אין לי ת'כוח הנפשי להתמודד עם כלום עכשיו"  וזה היה ככה במשך חודש וחצי שפשוט לא היה לי זין לכלום ולאף אחד כמעט וכנראה שהיא מאוד נפגעה ולא הצליחה לסלוח לי וככה איבדתי חברה מאוד טובה שהייתה לי (ת'אמת שמה שהכי היה לי קשה הוא לראות שהיא לא אומרת שהחברות נגרמה גילתי את זה דרך הפייסבוק כשבאתי להיכנס לפרופיל שלה וגילית שהיא ביטלה אותי מרשימת החברים שלה... היא גם לא אמרה לי שפעתי בה עד ששאלתי אותה...עזבו לא חשוב)

בכל מיקרה לאחרונה אני מרגישה מזה מוזר התרחקתי הרבה מאנשים למרות שאנחנו עדיין מדי פעם מתראים(גם כאלו שלא קרה ביננו כלום מוזר)אני מפחדת שבסוף לא ישארו לי חברים,הרבה אומרים לי שאני מזה בת אדם טובה אבל אני כבר לא ממש מאמינה בזה,אני מרגישה שלאחרונה אני אולי פוגעת באנשים למרות שאני לא מתכוונת לזה אבל כל דבר קטן נמאס לי כבר ממהכל אין לי יותר כוח אני מרגישה שכמעט כל דבר שואב ממני אנרגייה והמון כוח