לא נורא. הוא לא שווה את הדמעות (לא שהזלתי עליו כל כך הרבה). אני חושבת אבל שלא בכיתי בגלל הפרידה. בכיתי בגלל שזה היה במסנג'ר. כבוד מינימלי כלפי זה לבוא ולומר לי בפנים "זה לא זה. בואי ניפרד."
טוב, אולי לא בכזאת בוטות, אבל הרעיון הכללי של להיפרד פנים מול פנים ולא להתחבא מאחורי מסך המחשב כמו איזה פחדן מוג לב.
לדעתי בכיתי מקסימום שלוש דקות. כי הבנתי שאם ככה הוא נפרד ממני, כנראה שהפרידה הזאת היא רק לטובה.
הפסד שלו, לי היו תוכניות נחמדות מאוד עבורנו לחודשיים.
מה שמעצבן זה שאנשים לא מחכים דקה. כאילו, בחייאת, שעתיים אחרי הפרידה זה כבר מוגזם.
הכי מעצבן זה ידיד שלי, א' לצורן העיניין, שהחליט, יום אחרי הפרידה, שעכשיו הוא חבר שלי. כמובן שאחרי שאיימתי עליו בתלישת איבריו האינטימיים ("אני אתלוש את הביצים שלך ואמכור אותן לסורים") הוא נרגע. א' האידיוט, יום אחרי שהתחלתי לצאת עם החלאה, התוודה (במסנג'ר) שהוא מאוהב בי.
למה בנים לא יכולים לפתח קצת רגישות לסביבה??????
לא נורא. יהיה טוב.
לפני בערך שבוע התחלתי לכתוב יאוי, כי אני אוהבת 3: אז נראה לי שעכשיו אני אמשיך.
היי, בלי חבר מותר לי לראות את כל היאוי שאני רוצה D: אין יותר "מה, אני לא מספיק לך?" XDDD
באופטימיות וברכת יהיה טוב אחרונה,
אוהבת המוןןן
vampire girl~
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
~vampire girl~