. . .

ילדה עם עיפרון ומחק, יושבת ומציירת לה עולם שלם, ולא נותנת לאף אחד להכנס.

יושבת בעליית הגג, נועלת את החדר, יושבת ומציירת. לאף אחד אין את רשותה להכנס לעולם.

ילדה שציירה בית, שכונה, עיר ארץ, עולם. ילדה שדמיונה עולה על כולם.

אף אחד לא מעיז להכנס ולהפריע, אבל שמישהו מעצבן אותה בעולם שציירה, ישר מוציאה את המחק.

ומוחקת את כל העולם. ילדה ששנאתה מופנת לכולם. טוענת היא שאף אחד אותה לא אוהב, אז יושבת ומציירת לה עולם כואב, אבל שאדם אחר מעצבן אותה מוציאה היא את המחק ומוחקת את כל כולם.

אבל אף אחד לא עיצבן את הילדה, הילדה פשוט מוצאת בכל אחד את הרע.

אז האם אף אחד לא אוהב את הילדה? או שמה הילדה לא אוהבת את אף אחד?