טוק! טוק!
מישהו קורא את זה?
אני בכל זאת אכתוב.
זה הולך להיות פטתי.
אז ככה...
כל מי שמכיר אותי, יודע שהעיסוק האהוב עלי (בספק) הוא לדבר על יואב. 
אחרי מה שתראו עכשיו תשבו שאני רגשנית, מטומטמת, אובססיבית, קיטצ'ית פטתית ועוד...
לפני בערך שבועיים נתקעתי בלי מפתח, ישבתי בחדר המדרגות יותר מחצי שעה, ואז עלה במוחי רעיות דפוק.
לדבר עם יואב, לנסות לרכך את ליבו הקפאו (אלי, כי לבנות אחרות מהכיתה שלו הוא מקדיש הרבה תשומת לב...).
התחלתי לכתוב לו סמסים:
אני: אני לא מתכוונת להידבק אליך. תסם נתקעי בלי מפתח. אין לי עם מי לדבר, אם אתה לא רוצה לדבר תגיד.
יואב: מיזה?
אני: זאת שהכי מעצבנת אותך.
יואב: מה פתאום את רוצה לדבר?
אני: למה פתאום?
יואב: כי פעם שעברה ניסיתן להפחיד אותי.
אני: זה היה רעיון של נועה (פרצוף צלופך).
יואב: אין לי הרבה מה להגיד לך.
אני: זה הולך להשמע פטתי, ילדותי, כל מה שאתה יכול לדמיין. זה מאוד קשה...
יואב: מה קשה?
אני: כמה שאני לא מנסה, ואני מנסה. אני לא מצליחה להוציא אותך מה ראש שלי.
(יואב הפסיק לדבר)
אני:
אתה לא עונה...
חחח כאן הסתיימה השיחה שלנו (חושב יואב)
אני מבינה שאתה לא מתכוון לדבר איתי... התפדחתי, שוב פעם. אני רק אומרת את מה שאני מרגישה.
אוקיי, לא להתעצבן, אני מנסה להפחית את כמות הסמסים. לא כל כך מצליח.אתה לא עונה אז רק תקרא...
זוכר איך שפעם אחת באתי אליך, היה יום גשום, חחח הפסקת חשמל. ישבנו ודיברנו יותר מ-4 שעות. ואז אבא שלך הגיעה, לקח אותנו אלי ואמר לך ללבות אותי עד הכניסה. חחח אני זוכרת, קוראים לו אלי.
ואז הצטרפו אליכם חברים חדשים, חברות... אז כבר לא רציתי לצאת איתכם. רק רק איתך. אבל אתם תאומים סיאמים, אז זו די בעיה... אתה מבין, רק אתה דיברת איתי, גבריאל ואלי לא שמו עלי.אני הרגשתי לא קשורה איתם.
זוכר שהיינו מוציאים יותר מ-400 אסמסים בחודש, ואז אמרנו שנדבר רק בסקייפ (גבריאל נראלי חושב עד היום שסקייפ זה עם "ף", אני לא יכולה לכתוב בפלאפון עם "פ" לא סופית.).
היינו צריכים להיפגש אצלך ולראות איזה סרט (מישהו לרוץ איתו. שניינו ראינו אותו אלפי פעמים, אבל בכל זאת רצינו לראות אותו), אתה העדפת להיות עם החדשים במקום להיות איתי. אתה תחשוב שאני תינוקת, כי אני נעלבת משטויות כאלה. אבל הדברים הקטנים האלה הם אלה ששומרים על מערכת יחסים. אם אפשר לקרא לזה ככה. ואז אני חושבת למחרת נפגשתם שוב. כבר לא הזמנתם ותי, כי ידעתם שאני לא אבוא. רציתי כבר לדבר אתך, כשתגיע הבית. ואז כשהגעת לבית אמרת שיש לך משהו חשוב להגיד. אמרת שהיחסים ביניינו לא מתקדמים לשום מקום. אני התחלתי על ההיסטריה (מטומטמת) במקום לברר מה הבעיה בדיוק... כמו שאמרתי, מטומטמת שרואה יותר מדי סרטים. ככה נפרדנו. חח זה יותר גרועה מלהיפרד בסמס. בראבו (המנק שלך עדיין מלמדת אותך רוסית?) זהו אני חושבת שהוצאתי את כל מה שרציתי להגיד לך. תעשה עם זה מה שבראששלך. אני אשמח עם תצאה כבר מהראש שלי... רק מקווה שקראת את זה.
זהו...
אני בטוחה שאף אחד לא שרד עד הסוף, ומי שכך, איחולי.
אין צורך להגיד לי. אני יודעת שזה טיפשי, להיות קשורה למישהו אחד אחרי כמה? חצי שנה? אולי יותר...
מצטערת עם זה יותר מדי מידע.
פשוט לא היה לי משהו אחר לכתוב.
נתראה יותר מאוחר (אם אני לא אתעבד [מוחעעעחעע])
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Crazy SANTA
