תודה, באמת תודה רבה לך. חשבתי שאתה לא כמו כולם.
אתה יודע כמה אני צריכה אותך עכשיו, אתה יודע שאתה היחיד שאני באמת יכולה לדבר איתו..
אתה יודע כמה אתה חשוב לי, אתה יודע כמה טוב לי שאתה איתי.
אבל בכל זאת אתה עושה את זה? אתה מתרחק? מה קרה פתאום, מה נסגר איתך?
הפעם אני באמת לא עשיתי כלום, אני לא פגעתי ואני לא שיקרתי ולא כלום.
פתאום אחריי שנה שהכל טוב ונחמד אתה פשוט מתרחק? למה? זה בגללי? בגלל משהו שאמרתי? בגלל משהו שעשיתי?
בבקשה אל, אל תלך ממני, אל תעזוב אותי עכשיו. לא עכשיו.. אני כל כך צריכה אותך, כל כך. אל תעזוב אותי פתאום..
זה לא אותו דבר בלעדייך. אתה היחיד שבאמת טוב לי איתו, אתה היחיד שאני באמת אמיתית איתו, היחיד.
ואם תלך, ואם תעזוב אותי, ואם תתרחק.. מה יהייה? לא ישאר לי כלום.. בבקשה, אל תעזוב אותי..
אני צריכה אותך, כל כך צריכה את השיחות הארוכות האלו שתמיד בסוף אתה אומר כמה שאתה אוהב אותי. שתמיד בסוף אתה אומר שאני הבן אדם שהכי קרוב אלייך..אני כל כך צריכה את החיבוק שלך..
אל תלך.. אל תתרחק..
חשבתי שכשאמרת שאתה ואני זה לנצח התכוונת.. חשבתי שכשאמרת שאנחנו נהייה ידידים תמיד התכוונת לזה..
אוף, זה מרגיש כל כך רע שאתה מתרחק..
השיחות כבר לא אותו דבר, ועכשיו, פתאום בבום אתה מנתק את הקשר? לא שולח הודעות, לא עונה להודעות. מה קרה פתאום?
אני כל כך צריכה אותך, כל כך...
אוף =/