טוב, אממ. עבר דיי הרבה זמן מהפעם האחרונה שעידכנתי.
הייתי צריכה את הזמן הזה, ועברתי דיי הרבה. אין לי כח לכתוב על הכל.. אבל פשוט התאהבתי בו בלי לשים לב.
והוא שיחק איתי את המשחק הזה ואמר שהוא מרגיש אותו דבר ואז לא ידע מה הוא רוצה וכו'.
אבל האמת, עד עכשיו זה הרגיש לי רע. עד עכשיו חשבתי שהכל חרא ושזה הייה טעות להגיד לו.
אבל עכשיו, עכשיו פתאום אני מבינה שזה לא שווה את זה. שאולי זה בכלל לא אמיתי.
שאולי אני רוצה אותו רק בגלל שהוא לא רוצה אותי. הרי אין בו משהו מיוחד..
השיחות שלנו אף פעם לא היו שיחות עמוקות ואמיתיות ורציניות. כן, הייה להן "מניע".
מהרגע שחזרנו לדבר כבר חשבתי שאני מרגישה משהו. וכמו שאמרתי לו, זה בחיים לא ישאר כמו שזה הייה.
אני לא באמת יודעת את הסיבה.. אבל זה ככה, ואולי עכשיו אני עדיין דיי עצובה ומבואסת. אבל בדוגרי?
אני יודעת שהוא לא שווה את זה. ואני יודעת שמגיע לי יותר.. ואני יודעת שיגיע מישהו שירצה אותי באמת.
וכל הזמן הזה, שהן היו כאן בשבילי ודיברו איתי והקשיבו לי ועזרו לי, וכל הפעמים האלה שהן היו שם בשבילי.. - אולי בזכותו הרווחתי חברות אמיתיות.. ואולי בזכותו יותר טוב לי ממה שהייה.
אני יודעת שיהייה בסדר. ואני יודעת שאני אתאהב ושזה יהייה אמתי. אני יודעת.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
