1. נכנס לי גמל שלמה לחדר. זה לא היה סתם גמל שלמה.
זה היה גמל שלמה על סטרואידים. זה היה גמל שלמה באורך של 3\2 עט.
לא תהיה לי שלווה אמיתית בחדרי עד שהדבר הזה ימות מזקנה.
2. אז חזרתי מפינג פונג. לגיטימי. הייתי עייף ורעב מאוד והחלטתי שאני הולך לאכול משהו טעים.
לבקש מאימא היה מיותר מן הסתם כי היא ישבה דבוקה ללפטופ שלה ושיחקה ברמה ממש קשה של סודוקו.
זה לא היה סודוקו רגיל (ריבוע גדול המחולק ל9 ריבועים קטנים כשבכל אחד 9 משבצות) אלא סודוקו הארדקור.
זוכרים איך נראה המספר "5" בקוביה? אז זה היה נראה ככה. במקום ריבוע גדול אחד אלה היו 5 ריבועים גדולים
(שכל אחד מהם מהווה משחק סודוקו בפני עצמו) והריבוע החמישי היה בין ה-4 הראשונים וחפף להם בקצוות כך שבקצוות
השיקולים שלכם לקביעת המספרים צריכים לקחת בחשבון שזה צריך להיות נכון ל-2 הריבועים.
בכל מקרה, אז הייתי רעב והחלטתי לקחת כנף הודו ששכבה במקרר ולטגן אותה. הוצאתי את הכנף, קילפתי עם מזלג את כל הבשר, שמתי קצת שמן על המחבת והתחלתי לטגן. קצת מלח, פלפל ותבלין עשו את העבודה.
התיישבתי מול השולחן ועמדתי להתענג על הסעודה. אך לפני זה החלטתי לפתוח בקבוק נסטי וללגום ממנו קלות.
אז כן, כנראה שלא הערכתי נכון עד כמה גבוה הם ממלאים את בקבוקי הנסטי כי כשקירבתי את צוואר הבקבוק לפה והטיתי אותו נשפכה בערך כמות של כוס גדולה על הבוקסר שלי (בוקסר פליקס החתול FTW) ובעיקר על ההודו. היה לי בשר הודו ספוג בנסטי. זה כמובן לא עצר ממני מלאכול אותו. אבא שלי עדיין צוחק עליי.
3. הוכחה שיש לי שמיעה על-קולית.
הדלתות בחדר שלי ובחדר העבודה של אבא שלי היו סגורות. המרחק בין החדרים הוא 10 מטר בערך והמערכת סטריאו הייתה
דולקת בקול רם. למרות כל זאת, שמעתי את הפלאפון של אבא שלי עם הצלצול המתנצל שלו.
The force is strong with ludwig
בבלוג זה
בכל הבלוגים
