יו אלוהים, מי חשב שביקור אצל הספר יכול להיות כזה מציק באופן יחסי.
פעם קודמת הייתה קלה פשוטה ומהירה. הלכתי אל הספר שבמרכז המסחרי של פ''ת (ליד בית ספר ביאליק)
ויצאתי משם תוך 40 דקות מקסימום וזה כלל את ההמתנה לתור שלי.
אבל הפעם זה היה שונה. קודם כל כמה מילים על המספרה. עובדים שם 3-4 ספרים ראשיים שנראים לי בגילאי
ה25-30 וכשנכנסתי היום התאפקתי שלא לצחוק כי ברגע שראיתי אותם הם מיד הזכירו לי את הפרק ההוא
בסאות'פארק שכל הגברים מתחילים להיות מטרוסקסואליים
"Gay in Every Way! Except sexual orientation".
רציני, ככה הם נראו. כל אחד שם היה לבוש יפה ומטופח ושיער מתולתל מבריק ואני רק חושב לעצמי "גיייייייייי!" אבל זה לא גיי, זה מטרו.
מיותר לציין שאני הייתי הגבר היחיד שם וכל הנשים שהיו שם באמת נראו כאילו הן מזילות ריר על הספרים האלה.
היה שם איזה נער שהיה נראה לי בערך בגיל שלי והוא סתם הסתובב שם ולא עשה כלום, אז הנחתי שהוא הבן של אחת מהנשים או חבר של אחד הספרים. אבל לא, הוא גם עובד שם, ונחשו מי קיבל אותו?
אז אחרי שהוא שטף לי את השיער ועשה לי "מסאז' קרקפת" התיישבתי על הכיסא והוא שאל אותי מה עושים.
אני מניח שברגע זה האשמה נפלה עליי כיוון שלא הבהרתי את עצמי מספיק טוב.
אתם מבינים, רציתי שיער קצר. אז בחרתי להתבטא באופן הבא "אני רוצה שיער קצר". מובן שזה לא היה מספיק ברור
והתוצאה הייתה שישבתי שם כמעט שעה והוא החליף לי בערך 6 תספורות כשכל פעם אמרתי לו "קצר יותר".
אני לא ממש מופתע אם לומר את האמת. זה היה די ברור שהבחור הצעיר והסטייליסט הזה ינסה לי לעשות משהו
"שיק" כמו שהוא אמר, אבל אני מניח שלא הייתי במצב רוח שיקי יותר מדי היום. כל מה שרציתי זה שיער קצר...ולבסוף הוא הבין את זה, אבל לא לפני שהוא שיגע לי קצת את השכל.
היה קטע אחד מצחיק. אותו קטע שמצחיק אותי כל פעם כשאני הולך להסתפר. בסוף התספורת תמיד שואלים
"איזה תכשיר אתה שם על השיער?", שימו לב להנחה המשתמעת מהמשפט הזה והיא ש...אני שם תכשיר כלשהו. הרי איזה בן אדם אני אהיה אם אני לא אמרח על השיער כל מיני שטויות מונפצות וויטמינים שהוכחו מדעית כחסרי השפעה? אז בשבילי רק שמפו בבקשה, מקסימום קונדישינר.
ועכשיו לסיום כמה עצות לכל הספרים:
1. אם אתם שואלים איזו תספורת אני רוצה, אני יוצא מנקודת הנחה שאתם מקשיבים לרצונותיי, המידע מעובד לכם במוח
ואתם פועלים בהתאם ולא זורקים את מה שאמרתי לסל המחזור.
2. כאן אני מדבר בשם עצמי כי אולי יש כאלה שנהנים מזה. אבל באמת באמת שאין לי שום בעיה לשבת בשקט מתחילת התספורת ועד סופה. זה לא כי אני אנטיפת. זה כי הסמול טוק הזה של "אז מה אתה בצבא? אה לא? מה זה עתודה?" באמת קצת מיותר והוא גם מוציא את הספר מריכוז כמו שקרה היום. אני לא ארגיש שום מבוכה
ולא אחשוב על הספר היקר שלי דברים שליליים אם הוא יהיה בשקט.
3. הצעתם לי לשתות? אם אמרתי "לא". אין צורך להציע לי פעם שניה ובטח שלא שלישית. הנימוס כבר הובע בפעם הראשונה.
4. תפסיקו לנסות לדחוף את התכשירים האלה אחרי כל תספורת...אפילו שזה כל כך מבדר לשמוע בדיוק את אותו טקסט כל פעם. תבינו שאם מישהו קונה את זה, זה בעיקר נשים.
ספר: "בואנה אבל רק שתדע לך...יש לך שיער פשוט פצצה"
לודוויג
בבלוג זה
בכל הבלוגים
