לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

When there’s a will, there are 500 relatives



מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוגוסט 2009    >>
אבגדהוש
      1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
3031     

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
8/2009

השכנה המפגרת מכה שנית


מדהים איך אני משתמש בכל תירוץ הכי קטן על-מנת לדחות את הלמידה למבחנים האחרונים שלי. היום זה הגיע לשיא חדש.

החלטתי לנקות את החלון. אתם קולטים? ממש לנקות את החלון מבפנים ומבחוץ עם הנוזל הזה שנראה כמו סופר-דרינק בטעם קוקטייל (וכנראה טעמיהם דומים גם).

אם כבר מדברים על סופר-דרינק קוקטייל, אתם מודעים לכך שזה שקר נכון? נכון שחלק נכבד ממשקאות בטעמים הם בסה''כ תערובת של כימיקלים

וחומרי טעם וריח, אבל אם המשקה הוא בטעם פרי (תפוז למשל) קיים עוד סיכוי דל למצוא שם איזו יריקה של תמצית פרי או משהו כזה.

 

בכל מקרה, לא איספתי אתכם כאן היום כדי לדבר על שתיה קלה, אלא על החידוש האחרון בפניני החוכמה של השכנה שלי (דלת ממול).

כזכור בפעם האחרונה שהיא כיבדה אותי בנוכחותה השיחה התמקדה בכך שברוב נדיבותה היא הרשתה לי לעזור לה לפרק רהיטים או מטלה

קלילה אחרת. הפעם לא היו מעורבים רהיטים בעניין אבל כמו קודם עבדכם הנאמן היה לבדו בבית והפריעו לו בלעשות דבר שהוא אוהב.

 

אז פתחתי לה את הדלת ובנימוס שאלתי במה אני יכול לעזור.

"אהה, שלום. אני צריכה שתדפיס לי כמה דפים"

ברגע זה ראיתי שהיא מחזיקה ב-2 הידיים חבילת דפים שעוביה ודאי לא ירד מ1.5 ס''מ.

ברגע זה הרשו לי לבצע אתכם חישוב פשוט. עובי של דף A4 סטנדרטי הוא כ-0.1 מילימטר. כלומר 10 דפים הם מילימטר. כלומר 100 דפים הם

סנטימטר. כלומר 1.5 ס''מ אלה הם שווי ערך ל150 דפים.

"אהה אתה יכול לא לדאוג אבל, הבאתי את הדפים אז זה בסדר"

ברגע זה חשבתי לעצמי "הבאת את הדפים?! אז למה לא אמרת? זהו! עכשיו הכול בסדר. המדאם הביאה את הדפים שעולים כמה שקלים. עכשיו אם

רק בא לך להוסיף לזה מחסנית דיו שלמה שודאי הולכת להסתיים בחצי הדרך הכול יהיה בסדר. דפים היא הביאה, איזה מזל. ומה עם העובדה שלהדפיס

כמות כזו של דפים לוקח ז-מ-ן? חשבת על זה שעם מדפסת ישנה כמו שלי (מדפסת הלייזר לא תקינה כרגע למתעניינים) התהליך יקח זמן לא קצר בכלל?"

 

אני כבר לא זוכר בדיוק מה עניתי לה, אבל נתתי לה מריחה כלשהי וכמובן הוספתי את הטאצ' הסופי כמו קודם

"אני אמסור לאבא שלי כשהוא יגיע".

 

לודוויג, ששם קסדה ונכנס בעובי החומר למבחן. 

נכתב על ידי , 27/8/2009 18:39  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



זוגיות


אפשר לראות קטע זה כהמשך ישיר לפוסט ההתבכיינות האחרון שלי.

 

אז מרוב השעמום יצא לי גם לחשוב ממש הרבה על מגוון רחב של נושאים. אחד הנושאים שהעסיק אותי בעיקר היה נושא

הזוגיות בכללי והקשרים שהיו לי בחיים בפרט.

אני לא חושב שיש מישהו או מישהי בעולם שלו שבאמת יכולים לומר בכנות שהם מתנגדים לזוגיות טובה.

זוגיות טובה לדעתי היא זוגיות שמשלבת אינטראקציה הן נפשית והן פיסית בפרופורציות המתאימות.

פרופורציות אלה משתנות, כמובן, בין אדם לאדם. ואני חושב שזוגיות טובה תושג בין 2 אנשים שנוטים בערך לפרופורציות דומות שכאלה.

 

אני כיום בן 20 והיו לי מספיק קשרים קטנים ושטותיים ורק קשר רציני אחד. אולי לחלק מכם זה יישמע תמוה (בן 20 ורק חברה רצינית אחת?) אבל לי לא משנה הכמות אלא האיכות. אתם מבינים, אני כמו כל בן אדם בעד זוגיות טובה אבל האמת היא שכל החיים שלי זה לא ממש הפריע לי. שלב ה"איכס בנות" נמשך אצלי יותר מאשר אצל זכרים אחרים וגם כשהוא התחיל לדהות לאט לאט גם אז לא ממש הציק לי העובדה שלא התרועעתי עם המין השני.

האופי שלי הוא אחד מהדברים שמאוד עזר לי בקטע הזה. אני פשוט בן אדם שלא לקח את הדברים האלה קשה. כל הזמן הייתי ואני עדיין בגישה של "זה יגיע" ואין צורך להתבאס מזה.

גורם נוסף היה החברים שלי, החברים המוקדמים שלי גם לא יצאו עם בנות אז כמובן שזה תמיד עזר להסיח את דעתי מהנושא. אבל אם אני חייב לציין תכונה אחת בי שעזרה לי לשים פס על נושא הזוגיות במהלך כל חיי אז תכונה זו תהיה הציניות.

היכולת הבלתי מתפשרת שלי פשוט לצחוק על הדברים האלה ממש עזרה לי להתגבר על מצבי הרוח הרעים שפקדו אותי פה ושם. אבל בשורה התחתונה, זה שאני יכול להתעלם מזה לא אומר שזה לא מציק לי. אני חושב שהשאלה הנשאלת היא שאחרי כל כך הרבה זמן (ובמיוחד אחרי שהיה לי קשר רציני שנעם לי מאוד) שהצטיידתי בשריון הציניות והאדישות הוא כבר מתחיל להחליד צריך לתהות, כמה זמן הוא עוד יחזיק מעמד לפני שאהפוך להיות ממורמר?

 

 

אני אומנם שונא להתבוסס ברחמים עצמיים אבל אני חייב להודות שלכתוב פה קצת עזר

 

נכתב על ידי , 19/8/2009 20:05  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



שעמום


הימים עכשיו חולפים לאט במיוחד ואני כבר לא בטוח אם אני מעדיף חופש או לימודים סמסטריאלים רגילים.

אל תבינו אותי לא נכון, אין לי שום בעיה בהתבטלות ולשחק במשחקים שכבר סיימתי בעבר.

אבל בנקודה כלשהי גם ההתבטלות מתחילה לעייף, המשחקים נגמרים והחשק לשחק בהם יתעורר שוב רק

לאחר כמה חודשים טובים אם בכלל.

היום היה יום קשה במיוחד מבחינת הכלומניקיות. קמתי ב11 ולאחר טקס ארוחת הבוקר שבו

אני אוכל ארוחת בוקר ולא מדבר עם אף אחד (אני לא טיפוס של בקרים) מצאתי את עצמי מנסה לשרוף זמן.

הלכתי למחשב ופשוט התחלתי לגלוש בכל מיני אתרים מפגרים ולו רק כדי שהשעון יזוז קצת מהר יותר.

האבסורד הוא שאני שורף זמן כדי שאני אוכל לשרוף את הזמן מהר יותר בערב, וזה כדי שהיום יגמר מהר

וההבא יתחיל. אבל מה יהיה בהבא? כלום! מבינים את האבסורד? זה מעגל של שיממון.

למעשה, הדבר היחיד שעשיתי בימים האלה שבאמת נהנתי ממנו (לא כולל להפגש עם חברים) הוא לקרוא

את הספר שלי של קינג שקיבלתי עוד ליום הולדת 18 וסוף סוף חזרתי אליו ואני בקצב טוב.

 

בשורה התחתונה, אני משועמם. משועמם מאוד אפילו. שיעמום מוביל לשביזות, אז אני גם שבוז.

בפוסט הקודם התלהבתי והייתי מבסוט שהלימודים על סף סיום ועכשיו שהחופש עומד להגיע אני יכול לעשות מה שבא לי. אבל אתם יודעים מה? החופש פה...ואין לי מה לעשות.

משהו חייב להשתנות.

נכתב על ידי , 19/8/2009 19:56  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





כינוי: 

בן: 35

תמונה




950
הבלוג משוייך לקטגוריות: סטודנטים , 18 עד 21 , מדע בדיוני ופנטזיה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לcornilleau1000 אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על cornilleau1000 ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)