כשכושי מקלדת

פוסט ראשון ובו יסופר בעיקר על מי, על מה, וקצת על הלמה.

מי?

ליאה, זו אני - נקבה, דרה בעיר מאותגרת התפתחותית, מין קריית בובליל דרומית שכזו. נמצאת בזוגיות ומשועבדת לזנב-זז, ג'ינג'ית והיפר אקטיבית.

ולסקרנים: ליאה הוא אכן השם שלי, זה שניתן לי בלידתי, אלא שאני לא משתמשת בו בד"כ כך ש... מה יכול להיות טוב יותר מאשר ניהול בלוג אנונימי תחת השם שאיש אינו מכיר?

על מה? על הכל.

חיים, אינטרנט, אקטואליה, כלבים, זוגיות, משפחה, שכנים, חוצנים, מוך טבורי, עבר, הווה, עתיד, פילים ורודים, גמדוני גינה אסרטיביים, מטריות מנגנות ועוד.

בקיצור, ה-כ-ל.

למה?

מיתון, רבותי, מיתון.

או בשפת ה"עמך" (הידועה גם כשפתו של הבובליל המצוייץ*): "מצ'עמם לי" (יען כי אין לי עבודה, המיתון לקח אותה).

וגם כי בדיוק עכשיו אני עוברת גמילה כואבת, שלא מרצון, מגיימינג, ונדמה לי שיהיה לי קל יותר אם פשוט אחליף התמכרות אחת באחרת, זולה יותר**.

* אני דווקא בעד הבובליל, באמת. ולו רק משום שהוא בדיוק ההיפך מדמותו הפלקטית של האייקון הגברי בן-זמנינו, זה המקדיש את כל זמנו לפיתוח ריבועים בבטן ואת כל ממונו לטיפולים אסטטיים תמוהים מזן הסרת שיער גוף ועיצוב גבות.

**מפעילי המשחק הקפיצו את המחיר של שורות הקוד העלובות המתארות נשק, שיריון, חיות מחמד, ושאר נססטיס פי חמש! חמש! לאות מחאה*** פרשתי.

***האמת המרה הינה, שאני לא יכולה להרשות לעצמי את המחירים החדשים...