ובכן, הגיע המועד…

כיום, כשמנהיגינו, ואלו שמתיימרים להיות, אינם מציבים בפנינו חזון ברור, ואת הדרך להגשמתו, כאשר התקשורת, מרוב עיסוק ברייטינג ובסקופים, שכחה את תפקידה וכאשר מערכת החינוך מובילה אותנו לשיאים שליליים חדשים,  וכשכל אלו חוברים יחדיו ויוצרים דור צעיר שגם לא ישאל בעתיד על חזון  ועל מה מאחד אותנו ומחבר אותנו (כי זה סווו אאוט…), עלינו, חפצי החיים, להתאים את האימרה הישנה והטובה לזמננו ולדרוש בגאון כי לא עוד חזון למועד וכי כעת חיה הגיע מועד החזון.

כעת, כשהבחירות בפתח, החלטנו לא לחכות עוד. אנחנו רוצים לשמוע חזון ודרך כאן ועכשיו. אנו רוצים לשמוע אותו מכל אחת מהמפלגות ומכל אחד ואחת מהמועמדים לראשות לממשלה היישר וחזק בפנים. אל תדאגו לעדינותנו - כישראלים, אנחנו נדע להתמודד ולהעריך ישירות, גם אם לא נסכים איתה (טוב נו, לא כולנו..).

ועד שנתחיל לשמוע את מנהיגינו מדברים אלינו על הדברים החשובים באמת, בחרתי שבמקום לשפוך חמתי (ולי יש דווקא חמה נהדרת), אשפוך קצת דיו וירטואלי ואציג את תפישותיי שלי במגוון של תחומים.

ורגע לפני שאעשה זאת, אני רוצה להתחיל באבחנה מסויימת ובקשה. אנשים נוטים במקרים רבים לבחור את דעותיהם בהתאם למשבצת בה הם נמצאים או במשבצת בה הם היו רוצים להיות, להראות או להיתפס. אדם המגדיר עצמו ימני או שמאלני, קפיטליסט או סוציאל דמוקרט יבחר בדעה בהתאם למצופה מהמשבצת אליה רוצה להשתייך. לעיתים אפילו עצם ההגדרה וההשתייכות למשבצת נובעת “מהמצופה ממני ממעמדי, תפקידי, שיוכי החברתי והשכלתי” ולפי הטרנדים החולפים ולא לפי תפישת עולם מוגדרת. גישה זו הינה חד מימדית ומסוכנת. במיוחד אצלנו כשאת הכל מכניסים להגדרה בינארית של משתנה אחד - ימין ושמאל. העולם מורכב יותר ומכיל מספר רב יותר של משתנים ומימדים ולא הימין ולא השמאל הם מטרה בפני עצמה. לעיתים האמת והישועה באה מכאן, לעתים משם, לעיתים בשילובם ולעיתים בלא קשר אליהם. וכמו במתטיקה, כדי להשיג מטרה מסויימת, צריך קודם להגדיר אותה ואת המשתנים ואז לגשת לפתרונה בהתחשב במשתנים ובאילוצים. ובדומה למתמטיקה, בה צריך להתמודד עם מצבי קצה, כך עלינו להתמודד עם קיצוני המחנות - לא אלו ולא אלו נר לרגליי. גם אלו וגם אלו מסוכנים לעתידנו ועשויים להמיט עלינו אסון, למרות שבאופן מאוד שונה (הימין הקיצוני מסוכן מכיוון שמחזיר הוא אותנו שנות אור לאחור, מכיוון שרומס הוא את שלטון החוק, מערכותיו ונבחריו, מכיוון שרומס הוא את זכויותיו של עם אחר ומנסה לכפות עלינו גם כי לנצח נאכל חרב וגם אורחות חיים הזרים לרובנו. השמאל הקיצוני מסוכן הוא מכיוון שלוקה הוא באובדן זהות, ורואה הוא רק את זכויותיו של עם אחר,  אשר בהתרפסותו ובהתעלמותו מהמציאות מאיים הוא לכלותנו כעם, לא בכוח החרב כי אם בכוח הדמוגרפיה).

בפוסטים הבאים אנסה לצעוד בנתיבים אלו, להגדיר מי אנחנו, מה סט המטרות שעלינו להציב בפנינו ודרכים אפשריות להגיע לשם.