כן, אני יודעת שהסיפור הזה פורסם פה כבר פעם אחת, אבל החלטתי להכניס אותו לתחרות הסיפורים של ישראבלוג ומעריב לנוער. לא יודעת, אולי ייצא מזה משהו.
"לא איכפת לי לאן אגיע-".
"אז זה לא משנה באיזה שביל תלכי"
"- בתנאי שאגיע לאן שהוא".
אליס בארץ הפלאות, לואיס קרול.
אליס שלי יושבת בחדר שלה ומשחקת עם עצמה קלפים. היא נראית כל כך שקטה ותמימה כשהיא מסדרת את הקלפים האלה בטורים אינסופיים.אני יושב על הכיסא היחיד בחדר ומביט בה כמעט באהבה. "למה את מסדרת אותם ככה?", אני שואל למראה הטורים הארוכים, שבילים שמסודרים לפי מספרי הלבבות, העלים, היהלומים והתלתנים. אליס אומרת שזה בגלל שזה עוזר לה לחשוב. היא ממשיכה לסדר ומשמיעה איזה שיר על ילדה מוזרה שחיה בארץ פלאות. אני מרים גבות ויושב בכיסא ולא עושה בעצם כלום. אני עסוק בלעשות לה פרצופים שיצחיקו אותה ויגרמו לה לחייך, כי אני אוהב שהיא מחייכת. העיניים שלה נוצצות ומחייכות יחד עם הפה.
אליס לא מחייכת הרבה וזה חבל. היא אומרת שהיא לא מחייכת בלי סיבה. אני פשוט אומר שחוש ההומור שלה הלך לטייל ומאחר לחזור. אליס אומרת שאני מטומטם ושיש לה חוש הומור נפלא, הוא פשוט נעלם כששאר העולם מגיע לביקור, אז הוא מחליט לצאת לטיול, כי הוא אומר שהעולם לא נחמד שההורים שלנו דוחפים אותנו לעשות דברים שאנחנו לא רוצים ושהחברים הכי טובים שלנו פוגעים בנו הכי הרבה.
אני שותק וחוזר לעשות לה פרצופים מצחיקים שהיא לא רואה.
פתאום אליס לוקחת את טורי הקלפים המסודרים כל כך, עושה ערימה מבולגנת ואז זורקת אותם באוויר, צופה בהם נופלים עליה כמו עלים נושרים מעץ ומחייכת לעצמה. "מה עשית עכשיו?", אני שואל ומצביע על הבלגאן. "תסדרי את זה".
אליס יורדת על ארבע ואוספת את כל הקלפים לערימה מסודרת. היא אומרת לי שזה דווקא היה כיף לראות את כל הקלפים האלה מתפזרים ועפים באוויר.
"כמו שאת היית רוצה לעוף?", אני לא יכול להימנע מלשאול ולפני שהספקתי להסביר את עצמי ולהרגיע, אליס מקדירה פנים וחוזרת לחפור עמוק בתוך הראש שלה ולאגור מחשבות מסרטנות מאחורי הקמט שבין שתי הגבות. היא עושה את זה הרבה.
אני חושב שבגלל זה היא מאחרת לכל מקום. אני אומר לה שהיא צריכה לפתוח קצת את הלב ולזרוק את רוב האבנים שיושבות עליו לנהר כי אחרת הוא ימעך. היא מביטה בי ושואלת על מה לכל הרוחות אני מדבר. אני מעדיף שלא להסביר וחוזר לבהות באוויר. אליס שותקת ופותחת כמה ספרים כדי לדוג עוד קצת מחשבות מסרטנות.
היא לועסת את הציפורן של האגודל בזמן שהיא קוראת על עוד ילדה מוזרה שהגיעה לעולם מוזר ולא מוכר. אני יושב ותוהה מה לכל הרוחות היא עושה עם כל כך הרבה מחשבות כאלה? ואז אני שואל את עצמי איך זה שכל כך הרבה מחשבות גרות בתוך קמט אחד קטן, ואיך זה שהן לא רבות זו עם זו וגורמות לאליס שלי לכאב ראש? אני שואל את אליס והיא עונה לי שיש לי שאלות טיפשיות ושאני מטומטם. היא לוקחת לחץ דם ותרופות ומגבת. את לחץ הדם היא רושמת על לוח שתלוי על המקרר שלה ואז המגבת היא תולה ונכנסת להתקלח. כשהיא יוצאת העיניים שלה אדומות ונפוחות והלב מנופץ לחתיכות קטנטנות וחדות והקמט מעמיק.
"מה כבר עשית, אליס?", אני נאנח ועוזר לה לאסוף את השברים בלילה, כששנינו הולכים לישון. "ניסיתי להיזכר מתי בפעם האחרונה לא לקחתי תרופות", היא עונה ובוהה בתקרה בעיניים נפוחות וחולמניות. העיניים שלה כבר לא כל כך אדומות. היא מספרת לי שנמאס לה.
"ממה?", אני לא מבין.
אליס עונה לי שנמאס לה מהכל: מלבדוק שלוש פעמים לחץ דם, לקחת תרופות בכל ערב/ בוקר/ צהריים, לשקר למה היא מאחרת לכל מקום, שהחברות שלה לא מבינות אותה.
"את יכולה לומר למה איחרת", אני ממשיך לנסות לאסוף את השברים, מנסה לא לפצע את הידיים שלי יותר מדי. "הם יבינו".
"אבל אני לא רוצה", מנסה אליס להסביר. "הם לא מבינים. הם מרחמים. הם מרחמים שאני יצאתי חסרת מזל, והם מרגישים רע בשבילי ומרחמים עליי. אני לא רוצה שירחמו עליי. אני לא אוהבת שמרחמים עליי".
אני שותק וממשיך לאסוף, משתדל שהשברים לא יחתכו לה וריד חשוב או חתיכה רגישה מהלב, והיא ממשיכה להוריד אבנים לתחתית הנהר. "נמאס לי שמתנשאים מעליי ונמאס לי שדואגים לי כאילו אני בובה שבירה. נמאס לי שכל כך הרבה אנשים דואגים שאפול ואשבר ונמאס לי לדאוג לא לצאת לשמש כדי שלא אשרף ושנושרות לי שערות ושכואב לי הגרון. אני רוצה שיתנו לי לצאת לבד מהבור החשוך שנפלתי אליו ואני רוצה שיעזבו אותי ואני רוצה שיפסיקו לדחוף לי תרופות ושיפסיקו לדאוג לי".
עכשיו היא נשנקת ומייבבת ומנגבת את האף ושנינו שוכבים בחושך כך שאני יכול לשמוע את היפחות השקטות שלה. אני עוזב את איסוף השברים ומחבק אותה בחושך והיא בוכה לי לצוואר, מתייפחת. כשהיא נרדמת אני לוחש לה: "אל תדאגי, אליס. אני אעזור לך למצוא את ארץ הפלאות שלך".
Grim Sister
הסיפור משתתף בתחרות "סיפורים עם סוף מפתיע"
http://israblog.co.il/blogread.asp?blog=603660&blogcode=10264285
כינוי:
Grim Sister
בבלוג זה
בכל הבלוגים
