ילדים
וילדות,
אנשים
וחברים אהובים, אני כותבת את הפוסט הזה כרעיון שזורקים לאוויר. הרעיון הזה נוצר
אחרי התקפות חוזרות ונשנות בדיזינגוף סנטר, היכן שילדים ובני נוער רבים מבלים
ומעבירים את זמנם.
אני
מקווה שרוב הקוראים שלי לא הותקפו או קיבלו מכות מרוצחים קרי לב שמחפשים צרות.
לאור
המצב הקיים בדיזינגוף סנטר וגן מאיר, אני ממליצה להתרחק מהאזורים האלו. לא כי אני
לא חושבת שאתם, הקוראים, לא אמיצים מספיק להתמודד נגד חבורת צבועים מפגרת וחסרת אינטליגנציה.
אלא כי אני מפחדת שתפגעו. אני לא רוצה לשמוע שאדם יקר לליבי (רוב קוראי הבלוג הם
אנשים שאני מכירה) נפגע. אני לא רוצה לראות את התמונה שלכם בעיתון עם שפה שסועה או
פנס בעין. אני לא רוצה לשמוע מכם שההורים לא מרשים לכם לצאת החוצה כי הם מפחדים
שתיפגעו, 'שוב'.
האנשים
האלה, כך שמעתי, מחפשים אחרי דם. הם מחפשים צרות, מכות, ריבים. והם לא יפסיקו עד
שהם ימצאו את מבוקשם. השיטה היא פשוטה, כמו שכל הילדים הפחות פופולאריים בשכבה
יודעים: מצא אדם חלש ותקוף אותו. הסיבה? לא חשובה. כל עוד אתה רואה אדום בעיניים
וזוכה ללכת מכות, למי אכפת מהסיבה? שתלך לעזאזל. ושתיקח איתה את ההיגיון.
מה שאני
ממליצה הוא שתדברו עם ההורים ותגבשו איתם תוכנית, מין סיירת שזהה במובן מסוים
לסיירת האלכוהול של ההורים. הרעיון של הסיירת יהיה פשוט: למצוא אנשים שמחפשים
צרות, ולמנוע מהם למצוא אותם. אני לא מתכוונת שהסיירת הזאת תחפש צרות בעצמה. אבל
רק לראות את המתח בין שני אנשים ולשאול: "יש פה איזושהי בעיה?" יכולה
למנוע את הקטטה הבאה.
אני רוצה
שתדברו על זה עם ההורים, שתציעו את זה לאחים הגדולים. שתוודאו שלא יהיו עוד
קורבנות. הרבה אנשים צעירים, בגילכם, מסתובבים במקומות האלה. אל תתנו להם להיות
הקורבן הבא.
Grim Sister