התעוררתי בבוקר עם תחושה מוזרה.
למרות שאני לא ישנה נורמאלי בלילות,הלילה של היום היה מוזר מידי גם מבחית חלומות גם מעצם זה שהתעוררתי ממש מוקדם מקול שקרא בשמי.
החלומות שלי אני לא זוכרת רק יודעת שהם לא נחמדים מי יודע מה. ושכל פעם אני קמה עם כאבי גוף כאילו עבדתי עבודה פיזית כל הלילה (ולא אני לא!)
כמה אפשר להרגיש שבורה כל כך?
אפילו כשאני רוצה לנוח ואכן יש לי זמן לכך (מידי פהם) אני בכל מיקרה לא מסוגלת לעשות זאת.
הסופ"ש הזה אני לבד.לא כולל המשפחה שלי.. אני לא עד כדי כך מחוברת אליה.
תאמת שהייתי רוצה לדבר על חבר שלי אבל אני פשוט לא מסוגלת כי הוא רחוק כל כך שקשה לי לדבר עליו.
אין מה לעשות בבית.. נקיון.. כביסה..הכנת אוכל לשבת...סידורים אחרונים לקרת מנוחה הרציויה.. חחח כן בטח מנוחה עלללק =\
יושבת וכותבת בבלוג כי זה המקום היחידי בו יש לרשום ולפרק את כל מה שעובר לי בראש
למה אני לא יכולה להשיג את השקט הנפשי הזה שאני כה משתוקקת אליו?
למה כל כך קשה לשבת ופשוט להפסיק לחשוב על הדברים המעצבנים שקורים לנו בחיים?
יותר מידי שאלות בראש ותאמת שלאף אחד חוץ מאיתנו אין את התשובות הנכונות לתת.
תאמת שאני מתחילה לעבור עכשיו תהליך שהוא ממש לא פשוט מבחינה רגשית ופיזית גם כן.
זה יהיה אורך חיים שונה ממה שאני רגילה אליו. למרות שאי אפשר להגיד שאני חייה בריא עכשיו ואני בטוחה שזה גם לא יהיה ככה בעתיד.
דמאט!
אני לא יכולה להמשיך בצורה כה מתוסבכת.. אני יודעת שכל פעם אני מנסה להמשיך ולנסות מחדש. ואני עדיין ממשיכה להכנס לתוך האדמה עמוק עמוק.. כאילו שאין משהו שיכול להוצאי אותי משם יותר..
לפעמים אני חושבת שאולי האנשים שאני אוהבת אותם יכולים לעזור לי. אבל בסופו של הדבר אני מגיע למסקנה שאם הם ידעו עד כמה המצב קשה אני פשוט יכניס אותם לתוך אותו הבור אחרי =[
עד כמה שלא יהיה קשה עדיין ממשיכה לקוות שיהיה טוב..
יומן אכילה:
בוקר: סלט חסה+קרוטונים לסלט(עם רוטב סלטים)= 200
צהריים: רבע צלחת מרק עם חצי כפית מיונז קל = 150
ערב: 2כפות אורז+(ירק אחד לבחירה)\(ביצה קשה)[התוכנית לערב]
טוב אני הוכלת לעדכן בערב איך נסגר היום.. והאם עמדתי בארוכה של הערב כפי שציפיתי..(באים אורחים אז קשה לשמור כשמביאים עוגות דמאט)
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
