הייתי צריכה לפרסם מחר...
הקדמתי.
פרק 2
בפרק הקודם [לכאלה שקוראות מלא פאנפיקים וכבר מתחילות להתבלבל]
"את בסדר?.." הוא שאל.
"אמ... כן,נראה לי" היא אמרה.
"באיזה רחוב את גרה?" הוא שאל
"-"
"-? אני היום עברתי לשם,לבית 5 לקומה 2 דירה 8"
"אה.. מצוין" הבחור נשמע מרוצה "מה שמך?"
"זה לא בדיוק אני... זה ידיד טוב,שמו דאגי"
"אה... בן כמה הוא?" הוא שאל
"שניה" לי הצמידה את הפאלפון לכתפה
"בן כמה אתה?" היא שאלה
"14" לחש דאגי
"מושלם" חשבה לי "חתיך,גדול ממני בשנה,מנגן,ביישן,נחמד אפשר יותר טוב?"
"לילוש! את מקשיבה לי?!" קטעה אמה של לי את מחשבותיה.
"כן,אמא... אני מקשיבה" הרגיעה אותה לי.
"ראית את הבחור שעבר לפה?" סקרה את לי אימה והתיישבה על-יד לי.
"כן... דאגי..." מילמלה לי.
"אז את גם יודעת את השם שלו....
יש לך גם את הפלאפון שלו?" אמא של לי הרימה גבות.
"אמא! תזכרי!
אני רק בת 13!
חוץ מזה שהוא בן 14!" כעסה לי.
"טוב,טוב...
רק תדעי שלאהבה אין גיל" הזכירה אמה של לי.
המשפט 'לאהבה אין גיל' צבט לה בלב.
היא נזכרה במקס. הילד שהיא אהבה. שערו החום בהיר,הפוני שמסתיר את העין השמלית שלו,עייניו הירוקות והכהות שכל כך אהבה.
זה מה שאמה אמרה לה שראתה את מקס,הם היו חברים חודשיים.
ואז קרה האסון...
הוא בגד בה. ועל זה היא לא סלחה לו,לא סולחת לו ולעולם לא תסלח.
היא אהבה אותו יותר מהכל אבל זה היה פעם [כך נראה לה לפחות]. לפני שגילתה מה מסתתר מאחורי יפיו הכובש.
הוא עדיין בבית ספרה,בכיתה ח 2.
אבל כרגע כל השטויות האלה לא מעניינות אותה. היא מתעניינת בדאגי.
"אמא!" נזפה בה לי.
"אבל תודי שהוא חתיך!" המשיכה אימה של לי.
"אמא!" נזפה בה לי שנית.
"טוב.
לא אמרתי כלום.
אבל במילא יש לו חברה,ראיתי אותו מנשק מישהי בבוקר."
"ח... ח.... חברה?!" שאלה לי בפליאת פה.
"כן" אמרה אמה ויצאה מחדרה של לי.
"יש לו חברה?" מילמלה לי לעצמה והזילה דמעה.
"למה זה קורה דווקא לי?!" חשבה לי "למה הוא היה צריך לעזור לי?!
למה איחרתי את התחנה?! למה הרוכב המעצבן הזה פגע בי?! למה דאגי כזה מושלם?!"
"מאמי!" קראה אמה מהסלון
"מה עכשיו?!" כעסה לי
"בואי שניה!" צעקה
"טוב! אני באה!" צעקה לי והלכה הליכה איטית לדלת.
היא ראתה את מקס
עומד בפתח הדלת וחזרה לחדר והפעם בהליכה מהירה.
הוא הלך אחריה במהירות.
"לירון!" הוא קרא לה. היא התעלמה.
הוא היה היחיד שקרא לה בשמה המלא.
הוא קרא לה שוב. היא הסתובבה מלאת דמעות.
"מה?!" כעסה
"אני צריך להסביר לך" אמר
היא הלכה לחדר והוא אחריה.
"מה אתה צריך להסביר? איזה טוב מישל מנשקת? איזה הרגשה זו לבגוד?" היא הייתה צינית
"זה הקטע...." הוא אמר.
הוא התיישב על מיטתה ומשך אותה בעדינות בידה.
"אני אוהב אותך" אמר
"וזה מה שירגיע אותי" לי קמה
"זה לא רק זה...
בתחילת השנה,כשהיצטרפת לא עשית עליי רושם טוב.
אז אמרתי לחבר'ה שאת נראית לי עוד פריקית חסרת חיים.
וזאת הייתה אותה התקופה שהייתי עם מישל,לאט לאט הבנתי מי את ונפרדתי ממנה.
כשכבר היינו חברים היא עדיין אהבה אותי ולא הפסיקה לשלוח לי מכתבי אהבה. ויום אחד היא באה אליי והתחילה לנשק אותי.
התנגתי ואז היא איימה עליי שאם לא אנשק אותה היא תספר לך מה אמרתי עלייך."
הוא נישק אותה.
"אז?.. חזרנו?.." שאל בציפיה.
"אני..." לי לא ידעה מה לענות, הרי היא אוהבת את דאגי,אבל יש לדאגי חברה.
"אני יחשוב על זה" ענתה לבסוף
"יש לך מישהו!" החליט וקם
"אין לי!"התנגדה
"אז את לא רוצה אותי" אמר
"אני כן.. כאילו... זה לא... אני...." גימגמה
"לא רוצה אותי" אמר והסתובב ליציאה
"מקס!" לי קראה ותפסה את ידו
הוא המשיך ללכת.
איך זה הגיע למצב הזה?
הוא בא להסביר לה בשביל להתנצל ובסוף הוא עושה את הדרמה.
היא ישבה וחשבה כמה דקות ואז הגיעה להחלטה.
היא החלה לרוץ. היא יצאה מהבית,ירדה במדרגות ויצאה מהלובי.
היא הסתכלה סביב ועדיין ראתה אותו באופק. היא רצה ורצה עד שהגיע אליו.
היא נגעה לו בגב והוא הסתובב.
"מקס אני... אני לא התכוונתי שנגמור את זה ככה,אני רק רציתי לחשוב על זה טיפה"
לי הפנתה את מבטה לעבר המדרכה בצד השני של הכביש.
היא ראתה את דאגי,היא ראתה את דאגי מנשק מישהי.
היא סתכלתי היטב וראתה את הפנים שלה,זאת הייתה מישל.
"במחשבה שניה אני...
אני רוצה לחזור אליך" לי אמרה במהירות
היא החלה לנשק אותו.
"ידעתי" הוא אמר וחייך חיוך מתוק
"ניפגש מחר?" ניסתה להתחמק לי.
"ביי" אמרו יחדיו. כל אחד הלך לדרכו.
לי לא ידעה מה לעשות. היא הייתה צריכה קצת מנחה,חופש.
היא חזרה לביתה.
"איפה היית מאמי?" שאלה אמה שעשתה ארוחת צהריים במטבח.
"אני ומקס חזרנו" השבתי .
"מזל טוב מאמי אבל הוא לא...?"
"הוא הסביר לי ויש לו סיבה מוצדקת"
"אה..
עוד שעה יש ארוחת צהריים" הודיעה
"אני הולכת קצת לרכוב על סקייטבורד" לי הלכה לחדרה
היא לקחה את הסקייטבורד ורכבה עד הדלת.
"לירון! כמה פעמים אמרתי לך שאסור לרכוב על סקייטבורד בבית!" נזפה אמה של לי
"טוב אמא" נאנחה לי ויצאה
"תחזרי לפני 15:00 !" הזכירה אימה
"למה מישל חייבת להרוס לי הכל?!" חשבה לי "מה עשיתי לה?!
למה כל בחור שנראה לי חמוד ומוצא חן בעיניי היא חייבת להרוס לי?!
זה רק בחור! למה היא לא יכלה לשחרר את דניאל?! למה היא לא מבינה שהוא לא אוהב אותה?!
למה היא לא מבינה שהוא אוהב מישהי אחרת?!
למה היא לא מבינה שטוב לו איתה?!"
לי נעצרה לדקה
"אולי הוא... אולי הוא אוהב אותה וטוב להם ביחד... אז... למה אני לא משחררת אותו?!" היא חשבה לעצמה.
"אבל מה הקשר בין מישל לדאגי" מילמלה
"לי" היא שמעה קול מוכר מאחוריה.
פרק בשישי הבא!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
