פרק 11 :]
http://www.youtube.com/watch?v=pHXTy0I6-AI
עד שהתקרבתי אליו והעפתי לו כאפה !
"תגידי מה את מפגרת?" שאל טום בשעה שכל האחרים צחקו עליו
"זה עוד היה חלש" אמרתי לו וחייכתי "פעם הבאה אתה תקבל בעיטה למקום הרבה יותר כואב" המשכתי והרמתי גבה, טום מצידו החוויר ובלי משים שם את ידיו על המקום הרגיש ביותר שלו
"אוקי אז אתה בא איתנו?" אחיו שאל אותו
"בא? לאן?" שאל טום ושוב התחלנו לצחוק והוא לא הבין למה
"להסתובב בעיר י'מסטול!" אמר לו ביל בזמן הצחוק
"אה אז למה לא אמרתם קודם?" שאל טום בחוסר הבנה
"לא משנה" אמר ביל שהבין שזה לא יתקדם לשום מקום "אז אתה בא?" הוא שאל את תאומו
"כן יאללה בואו" הוא אמר והתחיל לצחוק על הסיטואציה המוזרה שנוצרה
יצאנו מחניית המלון כדי שהמעריצות לא יראו אותנו.
"ואוו באמת ניו יורק יפה בלילה" אמר גיאורג
"נכון, היא מדהימה" עניתי לו
הלכנו ולבסוף התיישבנו מול הים על החול ויצא שאני יושבת בצד ליד ביל.
הייתי עם גופייה והיה לי כ"כ קר שהתחלתי לרעוד.
"יואו את בסדר?" שאל ביל בדאגה
"כן אני בסדר" חייכתי אליו
"בואי אני אחבק אותך שלא תמותי לי פה" הוא אמר והושיט את ידיו
באתי אליו והוא חיבק אותי, זה היה כ"כ נעים..
ישבנו ושתקנו והסתכלנו על הים – הוא היה כ"כ יפה כשהירח האיר אותו באורו הלבן הכסוף
"תגידו אתם יודעים מה השעה?" שאל טום לפתע "כי אני שכחתי את הפלאפון שלי בחדר"
"12 וחצי" אמר גוסטב
"וואי אתם רציניים ?!" שאל גיאורג "יש לנו מחר הופעה ואנחנו צריכים לקום מוקדם!" הוא נלחץ
"נכון ! כמעט שכחתי" אמר ביל
"אז למה אתם מחכים?" שאלתי אותם והתנתקתי בצער מביל
"יאללה קומו חוזרים למלון ואתם הולכים לישון!" ציוויתי עליהם והקמתי אחד אחד.
התקדמנו לכיוון המלון ולפתע שמנו לב שהלכנו לאיבוד.
"אוקי אז מה עושים?" שאל ביל שניסה לא להתחרפן
"יאללה מתקשרים למונית?" שאלתי אותם
"אבל אנחנו 5 אנשים ובמונית יש מקום ל-4" אמר ביל שכבר נכנס להיסטריה
"יופי עכשיו נעלמנו באמצע ניו יורק" הוא המשיך לומר "ומה נעשה גם אם איזה מונית תבוא לנו עכשיו?" הוא המשיך לזמזם לנו באוזניים וללכת במעגלים "ועכשיו המעריצים פה לא יקחו אותנו ברצינות"
"ביל פשוט סתום!" צעק טום לפתע וביל נעצר והסתכל על תאומו בהלם.
"מה אתה בשוק?" שאל טום את אחיו "אתה לא עוזר וגם מלחיץ את כולם אז אם אין לך שום רעיון פשוט תהיה בשקט אוקי?" הוא אמר ונרגע
"בסדר תירגע" אמר ביל לאחיו והשתתק מאותו הרגע האווירה נהייתה מתוחה
"אוקי זה מה שנעשה" אמרתי וכולם הקשיבו לי
"אתם תיקחו מונית ותסעו כי אתם בדיוק ארבע ואם יראו אתכם איתי זה יראה יותר גרוע מאשר שיראו אתכם לבד" אמרתי
"טוב יש משהו במה שאת אומרת" אמר גיאורג
"אני יודעת אני חכמה" אמרת וחייכתי לגיאורג והוא החזיר לי חיוך
"אבל מה איתך?" שאל טום "אני לא משאיר אותך פה לבד!" הוא אמר כקובע עובדה
"נוו באמת מה אני בת חמש?" שאלתי והתעצבנתי
"לא אבל אני דואג לך!" אמר טום בעצבים באותו הרגע נהייתי אדומה מזל שהיה חשוך ולא ראו אתזה.
"אוקי אז תזמין שתי מוניות לפה ובאחת אני אסע ובאחת אתם תיסעו וככה נגיע ביחד והרי מי ינחש שיש ביננו איזהשהוא קשר?" שאלתי אותם
"כן זה רעיון טוב" אמר טום והוציא את הפלאפון שלו והסתכל עליו.
"למה אתה מחכה?" שאל גוסטב
"אני לא יודע תמספר של התחנת מוניות" הוא אמר ושתק.
"מה אתה מטומטם?" צעק ביל על תאומו לפתע
"דיוויד נתן לך את המספר של התחנת מוניות כשהגענו למלון" הוא המשיך ונכנס בחזרה להיסטריה שלו
"אז מה לעזאזל עשית עם המספר בדיוק, הוא הכתיב לך אותו ואתה רשמת אותו בפלאפון!!" ביל צרח על אחיו.
"שיחקתי במשחק הזה של החלליות" אמר טום ונראה מפוחד "אתה יודע שאני לא מקשיב לאף אחד כשאני משחק בו"
"אווף מה עשיתי שזכיתי באח כזה דביל?" אמר ביל בשקט.
ובינתיים גיאורג, גוסטב ואני צפינו במתרחש מהצד והתפקענו מצחוק.
"יופי ומה נעשה עכשיו?" שאל ביל בעצבים והסתכל על שלושתינו הצוחקים.
"קודם כל תרגע" אמרתי וניסיתי להפסיק לצחוק
"להרגע?" הוא שאל "תגידי ? יש לך מושג מה זה להיות בסיטואציה הזאת? "
"אממ כן, אני איתך עכשיו פה " עניתי לו וגילגלתי עיניים
"כן אבל מחר יש לנו הופעה ואיך ניראה בה אם לא נישן טוב?" הוא שאל כאילו זה מובן מאליו
"תראה לך גם ככה זה לא אמור להיות משנה מר מייק אפ" אמרתי לו בלגלוג
ביל לא ענה ורק הסתכל עלי
"יופי אז בואו נתחיל להתקדם עד שנגיע לאיפהשהוא" אמרתי והוספתי "אם לאף אחד אין עוד משהו להוסיף כמובן" והסתכלתי על ארבעת הבנים.
"יאללה נתחיל ללכת" אמר טום שהתחיל להתקדם ונתן באחיו מבט מדרבן, ביל גלגל את עיניו והתקדם אחרי תאומו.
גיאורג וגוסטב חייכו אחד לשני והתקדמו ואני הלכתי אחריהם ושתקתי.
ס.פלאשבק
בוא ונגיד את זה ככה , זו היתה חוויה כ"כ מוזרה אבל בזכותה למדתי המון דברים גם על עצמי וגם עליהם בתור בני אדם ואיך הם מתנהגים במצבי לחץ.
הייתי רוצה להיות עם גיאורג במצב לחץ כי הוא היה הכי מחושב ורגוע ונתן רעיונות טובים לעומת ביל שהלחיץ,גוסטב ששתק והסכים עם כל דבר שאמרו וטום שלא עניין אותו שום דבר.
ת.פלאשבק
הגענו למלון בשעה 3 בבוקר.
"תהיו בשקט שהמעריצות לא יתעוררו" אמר טום בשקט לאחר שהסתכל על המעריצות הישנות.
הלכנו ונכנסו במהירות למלון ורצנו להזמין את המעלית.
"יופי היא בקומה 28" אמר ביל שהתחיל להתלונן שוב אך הקדמתי אותו ואמרתי "ביל פשוט סתום ! אתה רוצה תעלה במדרגות" והוא מצידו השתתק.
לאחר כחמש דקות הגיע המעלית ונכנסו אליה.
"טוב שיהיה לכם לילה טוב" אמרתי ונכנסתי לחדרי
"לילה טוב" אמרו כולם וכבר באתי לסגור את הדלת עד שעצרו אותי מלסגור אותה, פתחתי אותה וראיתי את טום מחזיק אותה.
"את באה מחר להופעה שלנו?" הוא שאל
"זה תלוי" אמרתי לו
"במה?" הוא שאל
"אם אני מוזמנת" אמרתי וחייכתי
"מה אני עושה עכשיו י'גאון ?!" הוא אמר וצחק.
"אה אז אם ככה אני אבוא" אמרתי לו וחייכתי
"לילה טוב פז" הוא אמר ונתן לי נשיקה בלחי ולאחר מכן הוא הלך לחדרו.
ס.פלאשבק
מקווה שאהבתן XP
העליתי סרטון עם המילים של alien *פרסומתסמויה*
http://www.youtube.com/watch?v=h4TF3X3W0pg
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
