מאוכזבת זו לא מילה !
3 תגובות לפרק?
ויש לי הרבה יותר מ-3 קוראות...
אני לא אתחיל לומר שאני רושמת את הסיפור בשבילכן כי זה יהיה שקר, אני נהנית לרשום אותו כי כשאני רושמת אני מרגישה כ"כ משוחררת (כן נשמע מפגר אבל זו האמת !)
אני רושמת בשביל עצמי וגם בשבילכן.
את החלק שלי אני מקיימת ואני מעלה לפחות פרק או שתיים בשבוע אז מה הבעיה לרגע להגיב באמת כל הגבה נכנסת לי אל תוך הלב וכל הערה שלכן אני מנסה ליישם בצורה הכי טובה שיש !
אז זהו, פרק 12 כי חפרתי כבר מספיק :P
http://www.youtube.com/watch?v=Ent8yTqI2KU
וואו, זה היה יום כ"כ ארוך ומעייף, אבל כשנכנסתי למיטה נזכרתי בכל מה שהיה והתחלתי לצחוק.
צחקתי כ"כ חזק עד שביל דפק על הקיר שמחבר בין החדרים שלנו כדי שאני אפסיק לצחוק ככה.
ניסיתי לישון וחשבתי איך להתנצל בפני ביל כי אפשר להבין אותו, העצבים והלחץ וההיסטריה זו הדרך שלו להתמודד עם דברים לכן החלטתי על הבוקר להתנצל.
ולבסוף נירדמתי.
קמתי יום למחרת ב-3 בצהריים וקיוויתי שעדיין אפשר לאכול בחדר האוכל.
התארגנתי במהירות וירדתי אל חדר האוכל.
ת.פלאשבק
יופי החדר עדיין פתוח חשבתי בליבי.
"שלום" אמרה האישה שאחראית על האנשים שנכנסים ויוצאים מחר האוכל
"הי" אמרתי וחייכתי אליה
"איזה חדר את?" היא שאלה
"חדר מספר 874" אמרתי לה
"בתיאבון" חייכה אלי האישה
"תודה" עניתי ונכנסתי לחדר הגדול
ס.פלאשבק
סיימתי לאכול, נראה לי שאכלתי פי שתיים מהמשקל שלי ולאחר מכן הלכתי לקבלה כי הייתי צריכה לקבל מכתב מהארץ.
ת.פלאשבק
"שלום" אמר הבחור הנחמד שיושב בקבלה
"הי" אמרתי "אממ יש חבילה לחדר 874?" שאלתי
"רגע אני חושב שיש משהו" הוא אמר והלך לחדר האחורי
לאחר כמה רגעים הוא חזר עם 2 מעטפות
"הנה זה כל מה שיש בשביל החדר הזה" הוא אמר
"תודה" חייכתי והלכתי לכיוון המעלית.
בדרך למעלית הסתכלתי על הכתוביות שעל המעטפות, על אחת מהן היה רשום בעברית לכן הבנתי שזה מישראל אך על המעטפה השניה לא היה רשום כלום . "מוזר" חשבתי.
נכנסתי לחדר והתחלתי לקרוא את המכתב, והדמעות ירדו מעצמן וירדו וירדו וירדו.
בכל הזמן הזה שאני בארה"ב לא חשבתי על ישראל ועל המשפחה שלי ורק עכשיו הבנתי כמה שאני מתגעגעת אליהם ! כעסתי על עצמי.
ס.פלאשבק
מרוב ההתרגשות על המכתב מהארץ שכחתי מהמכתב בעילום השם ופניתי לעניינים אחרים.
הגיעה השעה 7 בערב וזכרתי שיש את ההופעה בשעה 9 , אבל איך אני אכנס חשבתי לעצמי ..
ת.פלאשבק
אוקי מה עושים עכשיו? חשבתי בלב והתחלתי להתארגן "אולי טום יכניס אותי, אבסדר הטמבל הזה גם כן" אמרתי בכעס והתחלתי להתעצבן.
התארגנתי וחשבתי מה לעשות , "להתקשר אליו? לא עדיף שלא" התחלתי לעשות עם עצמי שיחה "יופי התחלתי לדבר לעצמי" אמרתי הסתכלתי על עצמי במראה והרמתי גבה.
סיימתי עם כל הארגונים בשעה 8 בערך ובאתי לצאת מהחדר עד ששמתי לב למכתב ללא השם.
"יאללה נו בדיוק דקה לפתוח אותו" שוב דיברתי לעצמי בקול.
פתחתי אותו והוצאתי את תוכנו, הייתי בשוק !
אני יודעת שזה פרק קצר ואין לזה שום קשר למה שרשמתי למעלה אלא כי הפרק הבא יהיה יותר ארוך.
למנויות נשלח קטע מפרק 13
אעעעעעעעעה כמעט שכחתי XD
תקנו את ראש 1 יש ליצורים כתבת שער מוחעחעחע היום אמא שלי קנתה לי :P
ואני אמשיך לפרסם את הסירטונים שלי אז קיצר פה יש את כל הסירטונים , אם למישהיא יש גם חשבון ביוטיוב היא מוזמנת להוסיף אותי לחברים http://www.youtube.com/pazoosh1
וד"א יש לי ואנשוט מוכן ועוד שניים בתהליכי כתיבה אז אם יהיו הרבה תגובות על כמה מהפרקים הבאים אני אעלה אותו במהרה והוא באמת מעניין ^^
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
