לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

meine Geschichte uber tokio hotel


סיפורי טוקיו הוטל, נו למה אתם מחכים תתחילו לקרוא!

Avatarכינוי: 

בת: 31

ICQ: 493091135 

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    נובמבר 2009    >>
אבגדהוש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
2930     

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

11/2009

פרק 14


האי לכולן D:

איזה כיף יש גשששששששששששם :)

אני מתה על הגשם אז ישלי מצב רוח XP

נמממ מחר ישלי טיול שנתי ל -  3 ימים לאיללללללללת!

טוב קיצר החיים הפרטיים שלי לא מעניינים אתכן אז הנה הפרק :

 

 

 

 

 http://www.youtube.com/watch?v=mpiTUmCsJZI

עכשיו כשאני נזכרת במה שהם עשו, אני כבר לא כועסת עליהם אלא מרגישה מאוכזבת.

ת.פלאשבק

"איזה יום שמח לי היום – איזה יום !" קמתי בחיוך מהמיטה מכיוון שאתמול היינו בחדר של ביל והיה הכי מצחיק בעולם ! "אני ממש מתחברת אליהם" חשבתי לעצמי "כבר חודש שאנחנו מכירים" התארגנתי וירדתי לארוחת הבוקר.

"בוקר טוב" אמרתי למליסה הסדרנית של חדר האוכל

"בוקר מצוין" היא ענתה וסימנה אותי בדף.

אכלתי פנקייקים ולאחר מכן הלכתי לקנות קצת איפור. כשחזרתי הלכתי לחדר של טום.

טוקטוקטוק דפקתי על הדלת ואף אחד לא ענה "יאללה טום פתח ת'דלת י'שמן!" אמרתי ולא היתה תגובה "נו טום זה לא מצחיק אני אתחיל להראות לכולם את הסירטון שלך מאתמול" אמרתי וחיכיתי לתגובה אך היא לא הגיעה "נו זה שאתה מנשק את סטייסי, הכובע" הזכרתי ועדיין לא היתה תגובה לכן הלכתי לחדר של ביל "ביל פתח את הדלת" אמרתי ואפילו לא דפקתי על הדלת.

הדלת נפתחה מתוכה יצאה המנקה.

"את מי את צריכה?" היא שאלה

"את ביל קאוליץ הוא התגורר בחדר הזה" עניתי לה

"אה הוא עזב הבוקר עם חבריו" היא אמרה וחזרה לנקות

"תודה" צעקתי אליה

"אני לא מאמינה !" חשבתי בלב "הם עזבו ואפילו לא נפרדו ממני ?" שלחתי לארבעתם את אותה ההודעה לפלאפון :

אני לא מאמינה שעזבתם אותי ככה ועוד אפילו בלי לומר שלום

פז

ס.פלאשבק

כן, הם השאירו אותי בניו יורק הגדולה לבדי כמו שהייתי בהתחלה.

אני יודעת זה נשמע כ"כ דראמטי אבל זה מה שהרגשתי רק רציתי לחזור הביתה מאז שהם עזבו הגעגועים רק גברו.

החלטתי שאני חוזרת לארץ וכמה שיותר מהר..

ת.פלאשבק

לאחר ששלחתי להם את ההודעה התקשרתי לג'ורג'.

"הלו?" קרא ג'ורג' מעברו השני של הקו

"ג'ורג' זו פז מה קורה?" שאלתי אותו

"מצויו קצת עמוס פה אבל בשבילך אני אפנה זמן מה קורה איתך?" הוא שאל

"סתם אני רוצה כבר לעשות את הקליפ ולחזור לישראל" אמרתי ולאחר שתיקה מצידו המשכתי "קשה לי להיות פה לבד אני מתגעגעת לארץ שלי – המון!" אמרתי ועוד רגע התחלתי לבכות

"אני מבין" הוא אמר והמשיך "מחר יש לי זמן בין השעות תשע לאחד עשרה בבוקר. בואי אליי למשרד ונדבר אוקי?" הוא שאל ואני חשבתי לעצמי שהוא כ"כ נחמד

"מעולה אני אהיה שם" עניתי לו

"אז אל תהיי עצובה" הוא אמר

"טוב" עניתי "תודה בי" אמרתי ושמעתי את הטלפון מתנתק.

"אוקי מה עושים עכשיו?" חשבתי לעצמי כי לא היה לי את מי שיהיה איתי ויצחיק אותי

ס.פלאשבק

לא ציפיתי את זה מג'ורג' . ציפיתי שהוא יתעצבן עלי ויגיד לי שאני גחמנית וכל מיני דברים כאלה אך הוא הפתיע אותי לטובה, מאוד לטובה וידעתי שאפשר לסמוך עליו ושנפלתי על בן אדם טוב ומנג'ר מעולה!

לא עשיתי שום דבר מיוחד באותו היום, הייתי בדיכאון וציפיתי לפגישה שלי עם ג'ורג'.

ת.פלאשבק

automatic

automatic

you're automatic and your'e heart like an engine

I die with every beat

"יופי גם כן התחלה של בוקר" אמרתי בעצבים כי ברוב חוכמתי שכחתי לשנות את הצלצול של השעון המעורר.

צחצחתי שיניים , התלבשתי והתאפרתי ויצאתי מהמלון כדי לתפוס מונית אל יוניברסל.

"ואוו כמה זכרונות יש לי מכל פינה פה" חשבתי בלב בזמן שסרקתי את הרחוב ההומה אנשים.

לא שמתי לב ומונית עברה , "ההההההההההיייי תעצרי" צעקתי אבל היה מאוחר מידי.

המשכתי לחכות ולאחר כמה דקות עוד מונית הגיעה.

נכנסתי לתוכה והנהג הסיע אותי ליוניבסרל, שילמתי לו ונכנסתי לבניין.

 

 

טוב אינלי ממש הודעות וכאלה אבל אני אזכיר שוב שאני אוהבת גששששששששם D:

ניקולי יפתי תרגישי טוווב 3 >

 

נכתב על ידי , 1/11/2009 20:00  
15 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



5,285
הבלוג משוייך לקטגוריות: יצירתיות , אהבה למוזיקה , תחביבים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לlove and death - סיפור טוקיו אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על love and death - סיפור טוקיו ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)