meine Geschichte uber tokio hotel

זה לא פרק  , זה משהו שאני כתבתי אין לי מושג איך לקרוא לזה ורציתי לשתף אתכן

תגובות יתקבלו בברכה (:

אולי העולם שבחוץ משנה אותי , אבל מי אמר שאני לא שיניתי אותו?

אולי האנשים מסביבי אומרים לי מה לעשות, אבל מי אמר שאני עושה מה שהם אומרים?

אולי קשה לי עכשיו, אבל מי אמר שאי פעם קל ?

אולי תחושת הבדידות הזו עושה לי טוב,

ואולי היא לא,

אולי הרגשת הרחמים העצמיים מהנה,

ואולי היא לא,

אולי השקרים גורמים להקלה,

ואולי הם גורמים ליתר כאב,

ואולי דווקא מפחיתים אותו,

אולי המחשבות מכניסות אותי לעולם טוב יותר, אבל מי אמר שיש עולם טוב יותר ?

אולי חוסר תשומת הלב גורם לי להיות ככה,

איך זה להיות ככה ?

אולי הדימיון גורם לי להרגשה טובה, או שאולי הוא גורם את ההרגשה הרעה מלכתחילה ?

אולי הפסיכולוגיה זו סתם שטות , איך אפשר להבין את נפש האדם ?

אולי כל אדם הוא עולם ומלאו, אבל מי אמר שכל העולמות טובים ? 

אולי השקפת העולם שלי שונה, אולי ההשקפה שלהם היא השונה ?

מי אמר שלהתנהג בדרך מסוימת משמע להיות שונה?

אז למה אני מרגישה ככה ?