תום הנפש
"אומנם רדפנו הבלים / אבל הנה הראש הרכנו / אם כתר הוא נושא או דלי / אין שום הבדל בסוף יישן הוא" (אלתרמן)...
אחת שכותבת כדי למקם כמה דברים בתוך עצמה, לשם שינוי, בעילום שם. |
| 12/2008
 נשאר ושר, הניחו לי, הניחו לנו לכולנו
אז החלטתי להניח להכל. כן יזמינו אותי, לא יזמינו אותי, כן יחפשו אותי לא יחפשו אותי. כבוד וכל השאר - יש לי מעצמי, ומה אני צריכה בכלל את האישור של מישהו. אתמול במכללה למדנו משהו שריתק אותי לחלוטין - 4 דרכים יש לשפוט כל חברה: כלכלה, חברה, פוליטיקה ואמונה/תרבות.
על פי כל הכללים הנ"ל, החברה בה מדובר (לא, לא אספר לכם מה ומי) היא חברה בעייתית שאיני רוצה ממנה תארי כבוד כלל וכלל.
כלכלית, רק מספר מצומצם של אנשים מרוויח כסף, מתי מעט... חברתית, זה שם אותם כקובעי הכללים, בעלי המאה ובעלי הדעה, היושבים על העורק הראשי, וחושבות עצמם לעליונות. מכאן גם נגזרת הפוליטיקה. תרבות? הממממ. כאן דווקא יש משהו, אבל הוא הולך ודוהה למול ההנמכה של כל השאר.
במילים אחרות - If they're shooting at you, you must be doing something right.
הכל רגוע. רציתי לכתוב קודם שיר על האורנים ששקטים היום מחוץ לבית הספר, אבל הכל נשאר קצת בנאלי.
אורנים זה בנאלי, אבל המחטים שלהם זה ממילא לא החלק המעניין.
מתחילה ללמד רק בעוד שעתיים, בודקת בינתיים את הבחינות שנותרו באמתחתי.
שיהיה יום טוב ושקט, כמו שאומר רוברט אולינסקי החזאי.
ב.ד.
| |
|  כינוי:
בלי דרמה מין: נקבה |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
