אז היום פרסום מיוחד !!
אז לא נבזבז מילים ונתחיל :
אני אוהבת אותך אחי הגדול - כל הסיפור
אתם יודעים שאני לא כמו כל הנערות. אני אוהבת לקרוא סיפורים של אהבת אח ואחות. אני אוהבת את הסוג כזה של אהבה. "מה לעזאזל את עושה ?!" אחי היה מאחורי. הפנים שלו אדומות. יכול להיות שהוא קרא את זה גם ?? מאיזושהי סיבה הוא לא אוהב את זה. אולי זה בגלל שהוא בן...
"תפסיקי לקרוא את זה !" כמו תמיד ...
"אבל אני אוהבת את הסיפורים האלה ! זה בדרך כלל על תאומים, כמונו ו.."
"תפסיקי לדבר כמו ילדה קטנה ! תפסיקי לדבר כאילו את נמצאת בעולם הפנטזיה !" הייתי בהלם.
הוא אף פעם לא דיבר אלי כך ...
דימעה אחת הראתה שאני עומדת לבכות והוא ראה את זה.
"או ... בבקשה אל תבכי ... זה רק .."
אז משהו ממש משונה קרה...
הוא לקח את הידיים שלי והחזיק אותן לצד הראש שלי והתקרב יותר ויותר אלי.
בסופו של דבר,
שפתיו,
נגעו בשלי.
שפתיו היו רכות ומתוקות כמו תות. (זה נשמע הרבה יותר טוב באנגלית ><)אני רציתי שהנשיקה לא תיגמר אבל עדיין, הוא אח שלי, אז דחפתי אותו ממני.
הוא לא היה מופתע. הוא בטח ידע שזה יקרה.
"אני אוהב אותך." הוא אמר עם קולו המתוק...
"אב-ל ... א-ני .. א-תה ... א.. א.." עם זה ניסיתי לומר משהו, אבל בגלל השוק, הייתי תקועה, מבלי אפשרות לזוז או לומר משהו. הוא הבין את זה, בגלל שהצעד הבא שהוא עשה היה לבוא מלפני ולחבק אותי.
אהבתי את אחי, אבל לא ידעתי אם אוכל לאהוב אותו כאהוב. בשנייה הזאת הייתי בטוחה בדבר אחד. אני לא יכולה לשנו אותו. לא על הנשיקה ולא על אהבתו אלי.
ביום שלמחרת לא יכולתי להסתכל עליו, לדבר איתו ואפילו לחשוב עליו.
ניסיתי להבין את רגשותיי כלפיו. לא רציתי לאבד אותו אבל עדיין, הוא היה אח שלי.
כשהתחילה ההפסקה חברתי הטובה התחילה לדבר על החבר החדש שלה, ואז היא עצרה ואמרה:
"את יודעת, החבר שלי הוא האח התאום שלך."
מה ?! למה אני מרגישה את זה ?? הוא אח שלי ...
אני יודעת מה אני מרגישה.
קנאה.
כשחזרנו הביתה מבית הספר הלכתי למיטה שלי והתחלתי לבכות. לפתע הרגשתי יד חמה מלטפת את ראשי. "אמרת שאתה אוהב אותי אבל אתה יוצא עם בנות אחרות."
"חשבתי שאם אני אצא עם מישהי אחרת אני אוכל לשכוח את רגשותיי אלייך אבל טעיתי. אני לא יכול להתעלם מהמחשבות שלי עלייך. אני לא יכול להפסיק לאהוב אותך .." הוא התחיל להתקרב קרוב יותר ויותר לשפתיי בכדי לנשק אותי, לא יכולתי לזוז, לא רציתי לזוז, מאיזושהי סיבה רציתי שהוא ינשק אותי.
"אני בבית"
אחי התרחק ממני במהירות ופשוט חייך אלי חיוך עצוב.
אכלנו ארוחת ערב, והייתי בדרכי לחדרי לישון. אחי התקלח. עברתי את החדר שלו.עצרתי. מסיבה כלשהי פתחתי את הדלת של חדרו וזרקתי את עצמי על המיטה שלו. נירדמתי ברגע בו עצמתי את עיני.
"תתעוררי ! תתעוררי ! אסור לך להיות פה !" אחי עמד לידי וליטף את פני. השעה הייתה 12:57 בלילה, כמעת 1:00 ..
"לכי לישון בחדר שלך.. אם אמא או אבא יראו אותך פה .." הוא אמר זאת אך עדיין הסתכל עליי עם עייניים רכות ואוהבות ועדיין ליטף אותי ..
"אמא ואבא ישנים, אני רוצה להיות איתך .." אמרתי עם קול שקט.
חשבתי שהוא הולך להתנגד מיד, אבל הוא לא.
"אוקיי, אני אשב לידך .." הוא לקח את ידי נישק אותה והחזיק אותה לצידו.
כשהתעוררתי, מצאתי את עצמי במיטה שלי. חשבתי על הלילה הקודם אבל לא הייתי מרוכזת בגלל שבאותה שנייה נזכרתי שאני צריכה ללכת לבית הספר.
התלבשתי מהר, אכלתי קצת ירקות ויצאתי מחוץ לבית. אחי וחברתי הטובה חיכו לי. התחלנו ללכת. הייתי מאחוריהם. הם דיברו על משהו שלא ממש הקשבתי לו. היא סיימה לדבר וניסיתי לומר משהו אבל אז היא התחילה לדבר שוב.
כשהגענו לרחוב שרכבת עוברת דרכו לפעמים, היא מיהרה לעבור את המסילה לפני שהרכבת תבוא.
"קדימה !! יש לך זמן !" היא צעקה לאחי, אבל הוא חיכה, בשבילי.
השערים נסגרו והתחלנו לשמוע את הרכבת. בזמן שהרכבת עברה, הוא לפתע הסתובב אלי וחייך.
"אני אוהבת אותך !" אמרתי לו בזמן שרצתי לזרועותיו.
כשהרכבת עברה אנחנו כבר לא היינו שם.
אתם יודעים שאני לא כמו כל הנערות. אני אוהבת לקרוא סיפורים של אהבת אח ואחות. אני אוהבת את הסוג הזה של אהבה,
אבל עכשיו אלו לא רק סיפורים,
אלו החיים החדשים שלי.
אהבתם תגיבו אבל לא עכשיו ... כי עכשיו מגיע פרק של סיפור חדש ...
בעיקרון זה המשך של מנגה (קומיקס יפני) אבל לא חייבים לקרוא אותה ..
Punch - חבטה
"בוא נעשה עסקה" אמר בחור גבוה בעל שיער חום כהה.
"אתה נמצא על תנאי של עסקה אחרת ואתה רוצה עוד אחת ?"
"אם אנמח אותך בקרב התאגרפות אתה תעזוב את אחותי ותתן לי להשאר."
"ואם אני אנצח ?"
"אני אקבל את למימון הניתוח באמריקה ולעולם לא אחזור."
"נשמע הוגן, ואם תנצח, מה עם הניתוח ?"
"אני אמצא דרך לממן אותו."
"קאזוקי, אתה אף פעם לא תלמד ... אין לך סיכוי לנצח אותי, אתה אולי פרחח רחוב שנחשב חזק ונלחם עם הרבה אנשים אבל אף פעם לא תנצח אותי."
"ובכל זאת ..?" קאזוקי הסתכל לבחור שעמד מולו אל תוך עיניו החומות. הוא היה מאוד נאה ובעל שיער בהיר עד הכתפיים. רו היה יריבו במשך חודשיים. רו נראה רציני ומתעמק במחשבה על העסקה שהציע קאזוקי.
"אני מסכים." אמר רו בקול מוחלט. הוא היה בטוח שהוא ינצח.
"לא !" נערה נמוכה לגילה נכנסה במהירות לחדר האימונים.
"אל !" קאזוקי היה מופתע לראות אותה "מה את עושה פה ?!"
"כמה זמן צותת ?" שאל רו בקול קפוא כאילו שום דבר לא הפתיע אותו.
"מספיק זמן !" בעיניה של אל התחילו לצוץ דמעות, היא פנתה לקאזוקי "אסור לך להילחם נגדו ! אין לך סיכוי לנצח אותו !" בלי ששמו לב רו יצא מן החדר, לא היה לו חשק לשמוע את השיחה שלהם.
"אני יודע ! אבל אני חייב לנסות ! לטובת ההבטחה שהבטחתי לך ! הוא אמר בקול מוחלט וברור.
"אבל מה עם אחותך ?! היא צריכה ורוצה את הניתוח הזה !"
"בקרוב מאוד אשיג מספיק כסף לניתוח שלה, אחרי הניתוח היא תעבור לפנימייה עד שאמצע דירה קטנה בשביל שנינו .."
"אבל אתה תיפצע ! ו-" קאזוקי הפסיק את דבריה בכך ששם אצבע על שפתיה.
"אני לא יכול לחיות עם המחשבה שלא עשיתי כלום בכדי להישאר ולהיות אתך. חוץ מזה, אמרתי לך כבר, אני אוהב בנות שיודעות לחבוש ידיים."
אל לא אמרה כלום. היא ידעה שלא משנה מה היא תגיד הוא לא יקשיב לה. למה היא לא מסוגלת לומר לו את אותו דבר שהרגישה כלפיו במשך יותר מחודש ??
וזהו פרק ראשון ...
קצת על הדמויות :
אל - בת 15 מאורסת לרו, שונאת מתאגרפים, מאוהבת בקאזוקי
רו - בן 17, מתאגרף מקצועי
קאזוקי - בן 15 , תמיד הולך מכות ברחוב ומרוויח מזה כסף, אחותו הקטנה עיוורת וצריכה ניתוח, אוהב את אל
זהו !