אז סוף סוף חופש גדול ואיתו מגיע גם פרק שני של PUNCH !
תהנו !
PUNCH
היו בדיוק עוד חמש דקות לתחילת הקרב בין רו לקאזוקי. אל בדיוק חבשה את ידיו של קאזוקי, פניה היו עצובות. היא לא רצתה שזה יקרה.
"אולי בכל זאת ת-" קאזוקי השתיק אותה שוב רק שהפעם עם נשיקה רכה על שפתיה. אל הופתעה, זו לא היתה כמו הנשיקה הראשונה שלהם, סתמית, הנשיקה הזאת הרגישה אחרת...
קאזוקי ניתק את הנשיקה וראה את פניה הסמוקות של אל. "אני בחיים לא אוותר. במיוחד לא עלייך" הוא חשב שזה היה בלתי אפשרי אבל נראה כאילו אל הסמיקה יותר ממה שהיתה לפני זה.
"אני שונאת מתאבקים." היא אמרה בחצי לחישה כשקאזוקי יצא מחדר ההלבשה. היא רצת להאמין שהוא יצליח לנצח, אבל היא ראתה את רו נלחם הרבה פעמים ולכן ידעה שאין לו סיכוי. היו בתוכה רגשות מעורבים. מצד אחד, היא רצתה שהוא ינצח וישאר לצדה תמיד, אבל ידעה שאם יעשה זאת יאלץ לממן את הניתוח של אחותו, דבר שיקשה עליו מאוד. היא לא רצתה לראות את הקרב אבל היא היתה חייבת. היא ישבה בחדר ההלבשה למשך עוד 10 דקות ויצאה.
"לא .." ברגע שבו יצאה קאזוקי קיבל אגרוף בפרצוף ונפל על הרצפה. הכרוז הכריז על נצחנו של רו.
"זה לא קורה .." אמרה אל בקול חלש ורוע בעודה רצה אל תוך הזירה.
"אתה בסדר ?! נפצעת ?!"
"אני ממש מצטער עשיתי כל מה שיכולתי .."
הם לא שמו לב אבל באותו רגע רו בהה בהם והיה עסוק במחשבות שהטרידו את ראשו... הוא פתאום חזר למציאות כשרה את אל בוכה רצה הביתה .. איך יכולתי לעשות לה את זה ?? הוא חשב לעצמו, איך יכולתי לפגוע בה כל כך ??
רו התקדם בצעדים איטיים לכיוון קאזוקי. קאזוקי הרכין את ראשו ועל פניו היה מבט עצוב.
"ניצחת. אני אקבל את הצעתך לניתוח באמריקה ולא אחזור לפה לעולם .."
רו חייך, קאזוקי הסתכל בעיניו בפעם הראשונה מאז הסתיים הקרב ולא הבין את מהות חיוכו. רו התקרב לאוזנו של קאזוקי ואמר לו משהו. משהו שגרם לקאזוקי לחייך קצת.
"תודה."
נו ... אז איך ??
תגובות !
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
