היי, מה קורה?
אצלי לא משו =/
לפני כמה דקות חזרתי ממסיבת הפתעה שעשינו לחברה שלי וידיד שלי...היה נחמד.
אבל כשהייתי בדרך חזרה ראיתי כמה בנות..בנות שהיו חברות שלי פעם.
למה פעם? אני בעצמי לא יודעת..מאז שנה שעברה כשהתחלנו את החטיבה הקשר התנתק בינינו..
שנה שעברה עוד היה בסדר..היינו נפגשות מדי פעם..לעיתים רחוקות..אבל בכל זאת נפגשנו.
היינו עוד מדברות..
אבל ככל שהשנה נמשכה כך החברות נהרסה.
לא בגלל משהו מסויים..פשוט סתם ככה..
זה תמיד קורה..כשמתבגרים, מתחילים להחליף חברים, אומנם לא להחליף להחליף כי אף פעם אי אפשר להחליף בן אדם..כל אחד הוא בן אדם בפני עצמו, אין אף אחד דומה לו.
אבל אנשים מתחילים להתרחק אחד מהשני, להכיר אנשים חדשים, האופי אפילו משתנה, האופי של החברים משתנה..וככה הקשר מתחיל להתנתק :/
החברות האלו היו איתי עוד מהגן..מגיל 5 בערך הכרתי אותם, הייתי איתם באותה כיתה במשך 7 שנים (כולל הגן).
חלקן באמת השתנו..ולא התלהבתי מהאופי החדש שהן פיתחו לעצמן.
אני לא אומרת שאני לא השתנתי. השתנתי המון. אבל לפחות לא בצורה כזאת מגעילה..
אני עוברת לידן ברחוב..אומרת "היי" ואולי אחת "שמה לב" ומחזירה לי גם "היי" במקרה הטוב..
חלקן נהיו כל כך מתנשאות כאלו..ואני שונאת את זה. יש אחת שתמיד אומרת לי "היי איילת" אבל עם טון כל כך מתנשא שזה משגע אותי! אני מעדיפה שבכלל לא תדבר אליי.
זה עצוב. חברות של כמה שנים, של 7 שנים, נהרסה ככה בכמה חודשים בערך..ואני חושבת שבלי סיבה.
הן היו החברות הכי טובות שלי..אבל באמת בסוף הכרתי אנשים אחרים, חברים חדשים..
ניסיתי לא לחשוב על זה הרבה..כי בתכל'ס טוב לי עם החברים שלי עכשיו..
אבל פשוט כל פעם שאני עוברת לידם זה מרגיש לי רע.
אני לא מבינה למה החברות הזאת נהרסה?!
אני עשיתי משהו רע?
יודעים מה?! אפילו לא אכפת לי מי אשם..אם בכלל.
אני פשוט רוצה להוציא את ההרגשה המגעילה הזאת מהלב כל פעם שאני עוברת לידם או חושבת עליהם.
כל פעם שזה קורה כבר פשוט אין לי מצב רוח../=
טוב, זה יצא קצת דפוק..אבל הייתי חייבת לפרוק את זה איכשהו..
אולי אני פשוט צריכה להתעלם מהם.
לא להסתכל עליהם בכלל..
בבלוג זה
בכל הבלוגים
