שלום..
אז בזמן האחרון כמו שאתם רואים- לא עידכנתי../=
וזה כי חשבתי הרבה בזמן האחרון..
לפני יומיים מישהו שמאוד יקר לי, למרות שאנחנו לא ממש מכירים, עזר לי להבין כמה דברים..
כל החיים שלי בעצם "חייתי את הרגע"...עשיתי מה שטוב לי באותו רגע ולא חשבתי על התוצאות בעתיד..
זה מה שבערך הרס לי את החיים עד עכשיו..
אבל אני אעשה מה שאני יכולה כדי לשנות את זה..אני אפסיק לעשן אבל לא בגלל אף אחד..רק בשביל עצמי!
אני לא מתכוונת להשתנות בשביל אף אחד.
אין לי מושג למה נתתי לעצמי להיכנס לכל החרא הזה של העישון!
כשדיברתי איתו אמרתי לו שהחיים שלי חרא ושאני לא יודעת מה לעשות עם עצמי..
ואז הוא אמר לי את המשפט שלא יצא לי מהראש ביומיים האלה- "החיים חרא כי את עושה אותם ככה"
והוא צדק..הם באמת ככה בגללי ואני צריכה להאשים רק את עצמי בזה..
אז זהו בסה"כ..
תאחלו לי בהצלחה :) אני אצטרך את זה../=
אהה אתמול התעלפתי בבית ספר /=
למה?
בגלל שכמו מטומטמת לא אכלתי במשך יומיים וכמעט ולא שתיתי..
ולא, אני לא פרו אנה או משהו כזה...זה פשוט שיש לי תקופות כאלו שלא בא לי כלום ואין לי מצב רוח לשום דבר..
אני זוכרת רק שישבתי מחוץ למבואה..על מן בטון כזה שהוא בגובה של 30 או 40 סנטימטר וממש לא הרגשתי טוב..היו לי סחרחורות מטורפות..היה לי ממש קר למרות שאמרו לי שאני רותחת מחום..היו לי רעידות כאלו..
ואז פתאום נכנסתי למן האוט כזה..לא הצלחתי להקשיב לאף אחד למרות שדיברו אליי והזיזו לי את הראש..זאת הייתה הרגשה מוזר..כאילו אין לי מושג איפה אני והייתי ממש מבולבלת..
אחרי 2 דקות בערך פשוט ראיתי שחור..
כשהתעוררתי קלטתי את הרגליים שלי למעלה כי אחד המורים הרים אותם בשביל להעלות לי את הדם למעלה או משהו כזה... ומלא ילדים היו מסביבי..
נכנסתי להלם..לא הבנתי מה קרה, איפה אני, למה כולם מסביב..
היועצת באה מהר והתחילה לשאול איך קוראים לי ואיזו כיתה אני...מרוב הלם לא הצלחתי בכלל לדבר..
אני אמשיך יותר מאוחר..אני חייבת לזוז../=
נתנו לי דקה להתאפס..שתיתי קצת מים ואז 2 בנות שאני אפילו לא זוכרת מי הן לקחו אותי לחדר של המזכירה..
אמרו לי לשכב על הריצפה עם רגליים על כיסא וככה עם עוד 2 סווצ'רים הייתי בערך חצי שעה..
ואז אמא שלי ואחותי מזכרו להגיע וכמובן שהתחילה ההרצאה על "את צריכה להתחיל לאכול ולשתות" וכנראה שגם כל הקטע של הצימחונות והטבעונות לא עשה לי טוב../=
כל הזמן הזה שי,זיו,דרור,שובל ועוד כמה חיכו בחוץ לראות מה שלומי...בנות אני מזה מצטערת! אני אוהבת אותכן!! 3>
אז באמצע ההרצאה אמרתי שאני יוצאת שנייה החוצה כדי להגיד לבנות שאני בסדר..אז התחבקנו פה ושם ושי כמעט בכתה לי מסכנה..מסתבר שהיא ראתה כשנפלתי ובדקה מה איתי...מתה עלייה 33>
בקיצור אחרי חפירה ארוכה סוף סוף יצאתי מהבית ספר..
SLIPKNOT LIVE IN ISRAEL!!!!!!!!
הייתי בשוק כששמעתי על זה אתמול!!!!!!!!!!!!!! זה כזה מגניב!!!!!!!!!!
בטח יהיה מלאאא פוגו!!!!!! אללה מי בא איתי פוגוו!??!?! סתם סתם הולכים למחוץ אותי שם ><"
אני עדיין בתהליכי שכנוע של ההורים S:
יש לי הורים מזה כבדים /=
אבל לא אכפת לי!!!!! גם אם יגידו לי שלא בסוף אז אני בורחת מהבית!!!!!!!
טוב יאללה אני זזתי =]
עריכה: 21:35
ולמי יש כרטיס להופעה?!?!?!?!??!?!?!?!? לייייייייייייייייי!!!!!!!!!!!!!! D::
וסתם לפני ההופעה [טוב, הרבה לפני ההופעה ><]
Dead Memories
Sitting in the dark, I can’t forget.
Even now, I realize the time I’ll never get.
Another story of the Bitter Pills of Fate.
I can’t go back again.
I can’t go back again…
But you asked me to love you and I did.
Traded my emotions for a contract to commit.
And when I got away, I only got so far.
The Other Me Is Dead.
I hear his voice inside my head…
We were never alive, and we won’t be born again.
But I’ll never survive with Dead Memories in my heart.
Dead memories in my heart.
Dead memories in my heart.
You told me to love you and I did.
Tied my soul into a knot and got me to submit.
So when I got away, I only kept my scars.
The Other Me Is Gone.
Now I don’t know where I belong…
We were never alive, and we won’t be born again.
But I’ll never survive with Dead Memories in my heart...
Dead memories in my heart...
Dead memories in my heart...
Dead memories in my heart...
Dead Visions in your Name.
Dead Fingers in my Veins.
Dead Memories in my Heart…
Dead memories in my heart...
Dead memories in my heart...
Dead memories in my heart...
Oohh.. Oohh..
Oohh.. 
בבלוג זה
בכל הבלוגים
