היי
מה שלומכם? מקווה שיותר טוב ממני..
מה קרה? אז ככה (זה הולך להיות ארוך)
היום בבית ספר היה ממש משעמם..אז בשעה שלישית נראה לי יצאנו(שחף שי ואני) מבית ספר דרך חור שיש בגדר של בית ספר..
רצינו לקנות בריזר אבל לא רצו למכור לנו ><
אז הלכנו לבית של שי ולקחנו ממנה 3 בקבוקי בירה- 2 של קלסברג ועוד אחד של גולדסטאר.
שתינו, או יותר נכון שי ושחף נגעלו מזה ואני שתיתי את הבקבוק שלי -__- וחזרנו לבית ספר.
היה צילצול והם לא הספיקו לגמור לשתות אז הבאנו לכמה ילדים שראינו שם..
הכל היה טוב ויפה עד שהגעתי לשיעור ספורט (קצת באיחור) והתחיל להיות לי כאב ראש וסחרחורת וכולי הייתי אדומה../=
זה מוזר...כי אני דווקא די רגילה לשתות..לא בכמויות עצומות מן הסתם אבל בקבוק פה, בקבוק שם בדרך כלל לא משפיע עליי..
טוב, נגמר שיעור ספורט והחלטנו שוב לצאת כי זאת הייתה הפסקה ארוכה..( 25 דקות אלעק ארוך -__- )
ורצינו לקנות בריזר הפעם אז שחף ביקש מעדן, חבר שלו שיבוא איתנו ויקנה לנו..הוא הסכים לבוא והלכנו לכיוון מרכז סהר (איפה שכל הקיוסקים והסופר וזה..) וכמו שחשבנו מן הסתם לו מכרו -__-"
קנינו 2 בקבוקים.. 1 עדן סיים בעצמו XD ובשני התחלקנו שחף שי ואני ( אבל אני לקחתי להם את הבקבוק ושתיתי חצי בעצמי XDD )
רצינו ללכת לשי אבל בסוף החלטנו לחזור לבית ספר. ישבנו במדשאה בסוף עד סוף השעה..
אח"כ כשחזרתי לכיתה כולם אמרו לי שבעצם המורה "המחליפה" היא המורה שתחליף את המחנכת שלנו (היא בהריון) לכל השנה! והיא רשמה שהברזתי!! פאקק ישר הבנתי איזו טעות עשיתי ><"
הייתי בשיעור ספרות והזמן עבר כל כך לאט!!
בסוף השעה הלכתי למורה הזאת שהיא נראת תלמידה בעצמה! ומסתבר שהיא בת 26 חח
והמצאתי לה תרוץ שקיבלתי מחזור וממש כאב לי והעדפתי להשאר בחוץ.. והיא אשכרה קנתה את זה!! XD
אח"כ כשיצאנו מהחדר מורים (המורה הייתה שם מן הסתם חח) אז שחף כזה אומר, בקול רם חח, "מה זה? בת כמה היא? 14? 6?" והיא כזה הייתה מאחוריו והיא אמרה לו "26" ושי ואני התפקענו מצחוק ושחף כולו בפאדיחות XD
בסוף ביטלו לי גם שעה אחרונה אז הלכתי עם שי ושחף לבית של שי והיינו אצלה עד ארבע ועשרים בערך, ואז שחף ואני נזכרנו שההסעות האחרונות לצורן הן בארבע וחצי! אז התארגנו בשיא המהירות ודפקנו ריצה אל הבית ספר (וזה משהו כמו 10 דקות הליכה) שחף כולו "אנחנו לא נספיק בחיים!" ובסוף הגענו בדיוק בזמן והאוטובוס היה ממש ריק..היו רק 3 או 5 ילדים ואנחנו..
אז זהו הגענו הביתה חחח
אז למה אני מרגישה חרא?
כי לא מזמן דיברתי עם חברה שלי במסן..
הכל התחיל שדיברנו על אלכוהול וזה..
וזאת בערך השיחה:
היא:" שקרנית את לא שותה וודקות, נוו באמת"
אני: "מאיפה לך?"
היא: " את שותה?"
אני: "לפעמים, וודקות פחות..לא יוצא לי הרבה..אבל בריזר בכיף"
היא: "מה יוצא לך מזה?"
אני: "הנאה"
היא:"איך הנאה? זה לבד"
אני:" את הוודקה לבד אבל את הבריזר עם חברים"
היא:" למה? את עוד קטינה, אסור לך לפי החוק אז למה ללכת דווקא? זה יגרום לך לזיהום בכבד"
אני:" אז? ממתי לי אכפת מחוק?!"
היא: "אוי נו אל תשחקי אותה כאילו לא אכפת לך מהבריאות שלך"
אני:" תכל'ס לא"
אני צריכה ללכת..אני אמשיך יותר מאוחר עוד הרבה!
היא:"אמור להיות לך אכפת!,אז למה את לא מעשנת? למה את לא מעשנת סמים?.."
אני:" סיגריות עישנתי פעם, וסמים גם ככה אין לי מאיפה להשיג ואני לא אדרדר עד כדי כך"
היא:" עישנת סיגריות? את רצינית?"
אני:" כן. אמרתי לך לא?"
היא:" לא! עם מי?! למה?! מתי?! מה את סתומה?!"
אני:" פעם ראשונה זה היה בסוף שנה שעברה (סוף ז') עם קים וכמה טטניקיות (עכשיו יודניקיות)"
היא:" את פשוט מטומטמת, זה מה שאת. היו עוד פעמים?! אחרי סמינר עישון, זה מה שאת עושה לעצמך? אין לי מה להגיד לך."
אני:" אז אל תגידי. זה הגוף שלי ואני אעשה מה שבא לי איתו"
היא:" בהצלחה בהריסת הגוף שלך"
אני:" את רואה?! בגלל דברים כאלה אני שונאת לספר לך דברים"
היא:" תלכי נגד הממסד, כי זה הכי מגניב, זה מה שכולם עושים"
אני:" זה לא קשור למה שכולם עושים, זה מה שאני רוצה לעשות"
היא:" אה את רוצה להרוס את הגוף שלך? לחלוטין?"
אני:" זה לא להרוס לחלוטין"
היא:" פעם ראשונה? היו עוד פעמים? וואו! זה עדיין להרוס!"
אני:" כן אבל לא הרבה"
היא:"כמה זה לא הרבה? ועם מי? ולמה? למה את רוצה לעשות את זה לעצמך?"
אני:" מה אכפת לך?! ומה זאת החקירה הזאת?! אני לא רוצה להלשין על ילדים אחרים"
היא:" אכפת לי כי את חברה שלי ואני מנסה לגרום לך לא להרוס את עצמך את לא רואה מה את עושה?"
אני:" לא. זה לא יהרוס לי את הגוף אחרי 2 דקות זה תהליך של כמה שנים!וזה גם לא שאני עושה את זה באופן קבוע ואני גם לא מתכוונת לעשות את זה באופן קבוע"
היא:" אז תפקחי עיניים! הריאות שלך משחירות, הכבד שלך מזדהם אחרי שעישנת פעם אחת הריאות לא חוזרות להיות אותו דבר, זוכרת? ואת שותה כבר הרבה, לא? את שותה כשההורים שלך לא בבית, את שתית היום וברעננה, ועם חברים והכל"
אני:" יופי."
היא:"מה יופי? את פשוט ילדה קטנה וסלחי לי על הביטוי מפגרת"
אני:" יופי לי. וזה לא קשור לילדה קטנה! את ילדה קטנה שלא יכולה לקבל החלטות של אנשים אחרים על החיים שלהם"
היא:"את עושה מה שמגניב, כי להרוס את הגוף זה מה שאימואים עושים חותכים ורידים ושותים ומעשנים ועכשיו *** אז בכלל אני לא ילדה קטנה, אני בוגרת לגילי ומבדילה בין העיקר לתפל!"
אני:" אז אם זאת הדעה שלך לכי לפיה,אני אעשה מה שאני חושבת לנכון לעשות,ומה שלי בא לעשות"
היא:" שאלה"
אני:" וזה ממש לא קשור ל***, על *** גיליתי רק אח"כ! מה?"
היא:" להרוס את הגוף זה דבר נכון? לא, התחלת ללבוש שחור בגלל ***, ושמעת סליפנוט ומטאל בגלל *** אז אל תגידי שאת לא מושפעת ממנו"
אני:" נכון באמת הושפעתי ממנו בהתחלה עם כל המטאל והמראה, אבל חוץ מזה אני לא. ואני מרוצה מהמראה שלי. גם אם עכשיו הוא יתחיל להתלבש כמו ערס זה לא אומר שאני אשתנה בגלל זה"
היא:" את כל כך משתדלת להראות 'פריקית' מספיק את אוהבת שזורקים לך הערות"
אני:" זה לא קשור ללהשתדל! ואני לא מנסה להראות "פריקית" אני פשוט אוהבת ללבוש שחור, מה רע?! ומה קשור להערות? שתדעי לך שאני שונאת שקוראים לי "פריקית" במיוחד בגלל שמתכוונים לזה כמשהו רע וזה ממש לא אני"
היא:"את אוהבת את תשומת הלב הזאתי שמסתכלים עליך את אוהבת ללכת נגד ההורים שלך את אוהבת לעשות מה שאסור כי את מחכה שמישהו יעיר לך על זה שיתעניינו/יבקרו"
אני:" ממש לא ואם זה מה שאת חושבת עליי אז כנראה שאת ממש לא מכירה אותי"
היא:"כנראה שלא באמת אני באמת לא מכירה אותך כבר את פשוט הדרדרת"
אני:" טוב"
היא:" ביי... "איילת"."
אני:" את נסחפת. כאילו שבאמת נראתי לך שונה בחצי שנה האחרונה..את בכלל לא היית יודעת שאני שותה ושעישנתי אם לא הייתי אומרת לך"
טוב זאת בערך השיחה.
לדעתי היא ממש נסחפה עם כל זה! נכון, בגיל שלי לא נהוג לעשן ולשתות וכל זה..אבל בכל זאת אלו החיים שלי! וכמוה גם אני הייתי בסמינר עישון הזה ואני יודעת טוב מאוד מה הנזק של כל זה וכנ"ל עם האלכוהול.
אני לא צריכה את ההרצאות האלה עכשיו! ונמאס לי שהיא מתנהגת כמו ההורים שלי!!
ויופי שהיא חברה שלי ושהיא דואגת לי, אבל היא יודעת שהיא לא תצליח לשכנע אותי..אז אין טעם גם לריב איתי על זה! ואם היא לא מקבלת את מי שאני זאת בעיה שלה. אני לא מתכוונת להשתנות בשביל אף אחד!
למה היא כבר הפכה את זה?! אפשר לחשוב אני מעשנת סמים קבוע או משהו..
בימינו זה כבר הפך להיות דבר רגיל, נכון שזה לא משהו טוב, אבל גם בגיל הזה ילדים מעשנים/ שותים וכל זה..
כאילו שאני הראשונה שהתחלתי עם זה?! אם היא לא רוצה לעשן או לשתות זאת החלטה שלה, אני לא באה ואומרת לה לבוא איתי וכל זה..ממש לא! אני פשוט רוצה שהיא תקבל אותי כמו שאני ולא תעביר עליי ביקורת כל הזמן! נמאס לי כבר שאנשים כל הזמן מעבירים עליי ביקורת!
זה שאני לובשת שחור וכל זה, זה לא הופך אותי ל"פריקית" וגם אם אנשים חושבים שאני "אוהבת" שקוראים לי ככה זה ממש לא נכון! אני שונאת את זה! אני שונאת שנותנים לי סטיגמות ומאפיינים אותי ככה.
אנשים פשוט לא מבינים את זה. אולי בגלל שאני לא בן אדם שאוהב לריב עם אנשים, אז אני לא מחזירה קללות כל פעם או הולכת מכות עם מישהו (למרות שלפעמים ממש בא לי באותו רגע) בגלל השתיקה שלי, אנשים חושבים שאני מקבלת את זה. אם זה מה שהם חושבים- הם טועים והם ממש לא מכירים אותי.
כדאי להכיר בן אדם לפני שמחלקים לו סטיגמות, מאפיינים אותו לפי מראה חיצוני וכל זה..
אני לא אומרת שאני "קדושה" ושאני לא כזאת..אולי אני גם כזאת במובן מסויים אבל אני לא פוגעת ככה באנשים! אולי אני חושבת על זה, אבל אני לא דואגת שכל העולם ואישתו ישמעו.
הפוסט הזה היה בעיקר פריקה והעברת מסר לכמה אנשים שאני מקווה שקוראים את זה.
אתם מכירים את זה שאתם מנסים לישון, אבל לשווא. ואז אתם מתחילים לחשוב על כל מיני דברים..על החיים, על אנשים, על העולם, וכל מיני שטויות כאלו..
אז אתמול בלילה היה לי לילה כזה..
אולי זה יישמע לכם קצת דפוק..אבל באופן מסויים זה דווקא די נחמד..נראה לי.
זה היה משהו כזה בערך-
החיים הם בעצם אודישן.
אלוהים הוא הבוחן והוא גם הבמאי והמפיק.
אנחנו בוחרים לנו דמות ומשחקים אותה, מאלתרים, מנסים להיראות ולהתנהג הכי טוב שאפשר כדי שיהיו מרוצים מאיתנו, אבל בתוכינו אנחנו בעצם מישהו אחר.
את התוצאות אנחנו יודעים רק לאחר המוות.
אם היינו הכי טובים, אם ריצינו אנשים- עברנו ובעצם נלך לגן עדן.
אם הדמות שבחרנו לעצמנו לא הייתה טובה מספיק, אם לא אילתרנו כמו שצריך- נכשלנו ונלך לגיהינום.
אם הגענו לגן עדן- נוכל לשחק את הדמות שכל כך רצינו להיות.
אם הגענו לגיהינום- נאבד את עצמינו ונמשיך לחפש לעצמנו דמויות אחרות.
לא, לא העתקתי את זה משום מקום.
ואני אשמח לדעת את דעתכם אז תגיבו ^__^".
גם לגבי מה שכתבתי למעלה..
עד כאן,
איילת
"המדורדרת"
בבלוג זה
בכל הבלוגים
