כ"כ לא באלי לכתוב קטע סיפרותי, אך אנסה לפרש את זה בדרך מובנת ויפה.

אני בתוך מעגל של ריבים, אני הגולם, הגולם במעגל. איך דרך לצאת, איך דרך, זה מה שעושים כשפוגעים במישהו, אפילו בלי כוונה.
ביקשתי סליחה, למה אין אפשרות, הזדמנות, משהו, שבו אוכל לנסות להסביר, מה קרה שם, מה קרה למוח המפגר שלי באותו רגע.
לא משנה, העיקר שהצלחתי לצאת מהמעגל. יש רגעים כאלה, שאתה פתאום מתחרט על מה שעשית, ובכלל לא מבין למה עשית אותם.
חושב על כמה שהיית מטומטם באותו הרגע, מנסה לפרש את התשובה למה איאפשר למחוק את ההיסטוריה ההיא, של כל מה שקרה.
אחרי הכול, כשכבר סולחים לך, ואתה סולח לבנאדם השני, זה נגמר, ואז מנסים לפרש מה היה הדבר הזה, פרושו היה הוא ולא אחר,
ריב.